איכות האוויר בקריית טבעון — מחקר עומק

Oct 17, 2026 · @זאב

1. תקציר מנהלים

בקריית טבעון יש תחנת ניטור קבועה אחת (גג המועצה, 201 מ'). לפי הדוחות הרשמיים של איגוד ערים מפרץ חיפה היא מראה PM2.5 ואוזון גבוהים מהנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO) אך נמוכים מרוב ערכי הסביבה החוקיים. הדוח מפריד בין ארבעה סוגי ראיה, וכל ממצא מסומן: [רשמי] מדידה שפורסמה בדוח רשמי, [API] חישוב שלי מקובצי הנתונים השעתיים של מנ"א (לא מאומת), שמכסה שלושה סוגים: ערך שנקרא כפי שהוא, סיכום אריתמטי (ממוצע, ספירה), ומודל סטטיסטי (רגרסיה עם בקרות, כולל משתני פרוקסי מתחנות מרוחקות), שהוא בעל הנחות מבניות ורגיש לבחירת הבקרות, [מודל] תוצאת מודל פיזור, [השערה] הסבר מנגנוני שלא נבדק.

הממצאים המבוססים ביותר:

• בנזן באלרואי [רשמי, 2015–2017]: תחנה ניידת של האיגוד פעלה בשכונה בשלוש תקופות. (1) 22.10–26.12.2015, חצר בית פרטי ברחוב מזרח: 4 יממות רצופות בתקופה 7–12.12.2015 בריכוזים של 3.6–3.7 מק"ג/מ"ק (ערך היעד היממתי 3.9), ממוצע התקופה 1.4 (חורף בלבד); האיגוד ייחס זאת לריקון מכל סולר (הערכה). (2) 28.2–24.4.2016, אותו אתר: ממוצע 0.45, יממתי מרבי 1.12 (6.4.2016). (3) 11.7.2016–16.3.2017, רחוב טשבי: ממוצע 0.9, יממתי מרבי 2.2 (9.12.2016). אף יממה בשתי התקופות האחרונות לא עלתה על 3.9. התקופות קצרות מכל שנה (עד 8 חודשים) ובשני אתרים.
• PM2.5 [רשמי]: הממוצע השנתי בטבעון 15 (2016), 18 (2017, 2018, 2019), 15 (2020), 15.6 (2021), 16.9 (2022), 15.4 (2023), 14.1 (2024; בטבלה 20 שפורסמה הופיע 15.4, שהוא ערך קריית חיים, והאיגוד תיקן ל-14.1 במענה מ-11.2026, ראו סעיף 3), 14.5 (2025). כולם מתחת לערך הסביבה (25), ופי 2.8–3.6 מהנחיית WHO (5). ימי חריגה מ-37.5: 3 (2016), 7 (2017; 1 בטבלת ההשוואה של דוח 2018), 19 (2018), 9 (2019; 8 בטבלת ההשוואה של דוח 2020), 2 (2020), 2 (2021), 8 (2022), 0 (2023), 2 (2024; 1 בטבלה שפורסמה), 3 (2025). 2018 היא השנה היחידה שבה נרשמה בטבעון חריגה חוקית מערך הסביבה היממתי: 19 ימים מעל 37.5 כשהמותר היה 18, ולכן דוח 2018 מדווח "חריגה אחת" (שיא יממתי 37.7, חריגה של 0.5%; ימי שרב; [רשמי], דוח 2018). בשאר השנים הספירה אינה עולה על המותר (עד 2022: 18 ימים; מ-2023 רק ימי אבק מנוכים).
• אוזון [רשמי]: ממוצע שנתי 68 (2016), 70 (2017), 66 (2018–2020), 70.3 (2021), 70.3 (2022), 72.2 (2023), 71.8 (2024), 76.0 (2025). ימי חריגה מ-140: 0, 0, 0, 0, 2, 2, 0, 0, 0, 3 (2016 עד 2025 בהתאמה), כולם מתחת ל-10 המותרות בשנה. אין חריגה חוקית. ב-2016 נמדד גם ערך שעתי של 223 מק"ג/מ"ק בטבעון (מעל ערך ההודעה 180, מתחת להתראה 240).
• NO2 [רשמי]: ממוצע שנתי 13 (2016), 13 (2017), 13 (2018), 12 (2019), 10 (2020), 9.2 (2021), 7.4 (2022), 6.6 (2023), 8.3 (2024), 9.1 (2025). קרוב להנחיית WHO השנתית (10) או מתחתיה מ-2020.

ממצאים מחושבים מהנתונים השעתיים (2021 – 17.10.2026; [API], לא מאומת רשמית; סעיף 8):

• PM2.5, דפוס שעות [API]: בחורף (דצמבר–פברואר) הממוצע בשעות 18:00–23:00 הוא 17.7 מק"ג/מ"ק מול 16.2 בצהריים (12:00–16:00), יחס 1.09 (קיץ: 0.95). העלייה מובהקת (63.5% מימי החורף) אך קטנה. אין "פעמון לילי" חד: יש רמה של כ-20 מק"ג/מ"ק מחצות עד 11:00 וירידה לכ-15 אחר הצהריים. יש להפריד בין שני מספרים: 9% (יחס 1.09) הוא חלון הערב 18:00–23:00 מול הצהריים, בכל ימי החורף. העודף בחלון הלילה 00:00–05:00 (ימים ללא אבק, השוואה בתוך אותו יום) גדול יותר: פי 1.37 בבסיס ופי 1.32 אחרי בקרת רוח, טמפרטורה, לחות ו-dT (טמפרטורה, לחות ו-dT אינם נמדדים בטבעון, אלא נלקחו כפרוקסי מתחנות מרוחקות: פארק הכרמל ב-9 ק"מ ועפולה ב-20 ק"מ); באותו מודל, הערב פי 1.18 (406 ימי חורף; הבדיקות עם NOx מבוססות על תת-מדגם של 386 ימים בגלל חוסרים בערוץ NOx, ולכן מספרי הבסיס שם שונים במעט: לילה 1.40 וערב 1.18 בבסיס, ו-1.34 ו-1.19 עם בקרות). בקרת NOx היא שני מודלים שונים (386 ימי חורף ללא אבק): עם ln(NOx) בלבד, בלי בקרות מטאורולוגיות, העודף הערבי יורד מ-1.18 ל-1.09; עם ln(NOx) בנוסף לבקרות המטאורולוגיות הוא יורד מ-1.19 ל-1.15 בלבד, כי מהירות הרוח ו-dT כבר סופגות חלק מהשונות המשותפת. [השערה] ln(NOx) בערב משמש גם כפרוקסי לעומק שכבת הערבוב, ולכן הירידה אינה מוכיחה שהעודף הערבי הוא תחבורה או בעירה. העודף הלילי נשאר 1.31–1.43 בלי NOx. הוספת ln(NOx) מעלה את מקדם הלילה במודל, אבל העלייה מרוכזת בשעות 03:00–05:00 (ש-NOx בהן נמוך מהצהריים) ולא ב-00:00–02:00, עקבי עם ארטיפקט התניה (סעיף 3), ולכן אין להציג את תוצאת המודל עם NOx כעודף גדול יותר. העודף הלילי אינו מוסבר ב-NOx. הממוצעים החודשיים ב-API תואמים לדוחות החודשיים (הפרש 0.00–0.05), והממוצעים השנתיים תואמים לטבלאות הרשמיות בכל השנים 2021–2025 (עד 0.1). ב-2024 ההתאמה היא לטבלה 20 המתוקנת שהאיגוד שלח ב-11.2026 (סעיף 3).
• אוזון, ימים מעל 100 (MDA8) [API]: 92 ימים בשנה בממוצע 2021–2025 (77, 80, 93, 80 ו-132 בשנים 2021–2025), במקדם ההמרה הרשמי לתחנה (1.90: 25°C ולחץ לפי טווח הגובה 201–400 מ'). את המקדם מסר האיגוד במענה מ-11.2026, יחד עם טבלת המקדמים של המשרד להגנת הסביבה. במקדם הזה ה-API משחזר בדיוק את ספירת הימים הרשמית מעל 140 בכל חמש השנים ואת המרבי של 2021 (147.7). אם התחנה משויכת לטווח 51–200 מ' (מקדם 1.94), יוצאים 109 ימים. הנחיית WHO מתירה 3–4 ימים בשנה, כלומר פי 23–31. הטווח הקודם (87–134, חמש המרות) נבע מכך שהמקדם לא היה ידוע (סעיף 4ב).
• ציר מפרץ–רכס–עמק (אוזון) [API]: עפולה גבוהה מטבעון בכל ההמרות (163 ימים בשנה מול 92 במקדם הרשמי של כל תחנה; 165–177 מול 87–134 בכל ההמרות שנבדקו קודם), וגם בדוחות החודשיים הרשמיים של מנ"א (5 חודשים מתוך 5). ההבדל בין אתא לטבעון תלוי בהמרה ובשנה ואינו עקבי. שיא האוזון השעתי בעפולה מאוחר בכשעה מבטבעון [API, השערה: עקבי עם הסעה מזרחה, לא הוכחה].
• השוואה ארצית, 2023–2025 [API, לא מאומת מחוץ לאזור חיפה]: טבעון ממוצעת עד טובה מהממוצע מול 87 תחנות (PM2.5 14.7 מול חציון 16.2; אוזון 129 ימים מול 174; NO2 8.3 מול 12.6). כל התחנות שנבדקו מעל הנחיית WHO. שלוש שנים, תחנות מסוגים שונים, והתחנה על הרכס (סעיף 7א ודוח נפרד).
• כיוון רוח [API]: בתחנת טבעון, בשעות עם רוח מ-270°–315°, ריכוזי NO2 ו-PM2.5 הממוצעים אינם גבוהים מהממוצע ברוח משאר הכיוונים; הם נמוכים יותר (NO2 פי 0.71, PM2.5 פי 0.82 אחרי בקרה), וגם באחוזון 99 של הגזרה כולה אין עודף. אבל הגזרה 270°–315° מערבבת רוח מהרכס והים (270°–305°) עם הכיוון לאזור המפרץ והקישון; בפירוק מחדש (סעיף 5, סבב 5) ברוח 305°–335° הממוצע נמוך אך הזנב העליון של NO2 ו-NOx כבד יותר: שעות NO2 מעל האחוזון ה-99 שכיחות כפי 3 מהייחוס אחרי בקרה, בעיקר בשעות 00:00–05:00 בחורף ובעונות המעבר (פי 11–13 מהייחוס באותן שעות). לא נמצא עודף כזה ב-PM2.5 וב-PM10. הממצא אינו מזהה מקור. אוזון גבוה ברוח מערבית בגלל עונה ושעה: בקיץ ביום אין הבדל בין סקטור המפרץ לשאר (פי 0.99). זו מסקנה על התחנה ועל המזהמים שנמדדו בלבד. היא לא קובעת שאין פליטות תעשייתיות שמגיעות לטבעון: לא נמדדו SO2, בנזן, VOC ו-H2S, הניתוח הוא על ממוצעים שעתיים ולא על אירועי פלומה, והתחנה על הרכס ולא באלרואי.
• טמפרטורה ולחות [API, פרוקסי]: התחנה אינה חושפת אותם ב-API. בפרוקסי מכרמל ומעפולה, הפרש טמפרטורה עמק–רכס (מדד אינוורסיה) קשור חזק ל-PM2.5 בלילה, לחות לא; עודף לילי (00:00–05:00) של כ-30% מול הצהריים נשאר (בחלון הערב 18:00–23:00 העודף 18%, ראו הפרדה בסעיף 3).
• סטגנציה [API]: ב-NO2 ברוח חלשה (0.5–1 מ'/ש') הריכוז גבוה בכל הסקטורים (מקובץ פי 1.12–1.16). ב-PM2.5 האפקט תלוי בכיוון: בסקטורי המפרץ ו-WSW (אוויר נקי יחסית [השערה]) רוח חלשה מעלה את הריכוז פי 1.6–1.7 לעומת 1–3 מ'/ש', ובדרום (59% מהשעות החלשות) הוא נמוך מעט (פי 0.90). הממוצע המצרפי (פי 0.95, לא מובהק) מסתיר את ההבדל הזה.

הפערים החשובים:

• בנזן: תוצאות הדיגום הדו-שבועי שנדרש מתש"ן במרץ 2016 לא אותרו בדוחות 2016 ו-2017 שנקראו. ניטור בנזן רציף בניידת באלרואי נערך עד 16.3.2017 (ראו לעיל), ומאז לא אותר דוח רשמי עם בנזן באלרואי. נמצאה סדרת בנזן שעתית מתחנה ניידת (תחנה 344, "ניידת חיפה", בקואורדינטות בדרום-מערב טבעון, כתובת "בית עלמין", גובה 53 מ') בממשק הציבורי ל-2026, אך מיקומה לפני 27.9.2026 לא ידוע (הנתונים מצביעים על שינוי בסביבת המדידה סביב 11.9, לא ב-27.9), והיא לא אומתה ולא פורסמה בדוח (סעיף 2). ב-25.9.2026 נמדדו בתחנה 344 שלוש שעות בודדות של 6.0, 9.2 ו-9.6 מק"ג/מ"ק (ברוח שקטה מערבית, בלי עלייה ב-NOx), ואחריהן אין שעות מעל 3.9. מאז חידוש המדידה ב-11.9 (827 שעות): ממוצע 0.26, יממתי מרבי 1.25 (25.9), ללא יום מעל 3.9. הערכים הנמוכים (מתחת ל-0.3) קרובים לגבול הגילוי הלא-מפורסם.
• שריפת עץ: אין הפרדת מקורות שתאפשר לייחס את העודף החורפי לקמינים.
• ערוצים חסרים: בסדרה השעתית מתחנה 137 יש 8 ערוצים בלבד (PM2.5, PM10, O3, NO, NO2, NOx, WD, WS). SO2 (נמדד עד אוקטובר 2021 לפי דוח 2021), טמפרטורה (רשומה בדוחות כנמדדת) ולחות (נרשמת ב-data.gov.il) אינם נחשפים.
• סרטן: לא נמצא SIR רשמי לטבעון. הנתונים אזוריים (נפת חיפה). ממצא "הנקודה החמה" ב-2016 נדחה על ידי ועדה מדעית (לפי מקור משני שלא אומת מחדש). בקשה פתוחה: ב-17.10.2026 הוגשה בקשת חופש מידע מס' 587924 למשרד הבריאות / המרכז הלאומי לבקרת מחלות, לקבלת SIR, רווחי סמך 95% ומספרי מקרים נצפים וצפויים (O/E) לקריית טבעון (סמל יישוב 2300) לפי מין, 2010–2023 (כלל הסרטן החודרני, סרטן ריאה, שלפוחית השתן, לימפומה שאינה הודג'קין ולוקמיה), וכן הערכים המספריים של טבעון מאחורי "תרשים 3 (2006–2011)" בדוח "תחלואה במפרץ חיפה". הערה: בעותק הדוח שבתיקייה תרשים 3 הוא מפת תמותה לבבית 2005–2009 ולא נתוני סרטן 2006–2011, ולכן ייתכן אי-התאמה בניסוח הבקשה; יש לוודא מול המשרד. המענה ממתין לטיפול המשרד; עד קבלתו אין נתון יישובי ואין לחשב אומדן.
• דוחות שנתיים: 2016 ו-2017 נקראו (פרקי איכות האוויר, פיקוח על פליטות וסיכום), וכן 2022 ו-2023. דוח 2026 טרם פורסם. 2018 ו-2019 נקראו רק לגבי פרק איכות האוויר.

2. בנזן ו-VOCs באלרואי ובסביבת חוות מכלי הדלק

נמצאו שלוש תקופות רשמיות של ניטור רציף בניידת בשכונה: חורף 2015 (עם אירוע של 4 יממות קרוב לערך היעד), מרץ–אפריל 2016 ויולי 2016–מרץ 2017 (מתחת ל-2.2 מק"ג/מ"ק ליממה). בנוסף נמצאו נתונים שעתיים לא מאומתים מ-2026 (להלן) והערכת פליטות VOC שנתית של מסוף אלרואי (להלן). כל השאר הם מסמכי פיקוח ודרישות רגולטוריות.

נתוני התחנה הניידת "ניידת חיפה" (תחנה 344) בממשק הציבורי, 2026 [API, לא מאומת]:

• ברשימת התחנות של מנ"א: "ניידת חיפה", בעלים איגוד ערים חיפה, עיר "קריית טבעון", כתובת "בית עלמין – קריית טבעון", גובה 53 מ', קואורדינטות 32.7072, 35.1117 (דרום-מערב טבעון), פעילה. ערוצים: בנזן, CO, H2S, NO, NO2, NOx, O3, PM2.5, SO2, WD, WS. הניידת היא המקור היחיד הנחשף של בנזן שעתי בטבעון.
• מגבלת מיקום (השערה, לא עובדה): ה-API מציג מיקום נוכחי בלבד: כתובת "בית עלמין – קריית טבעון", קואורדינטות 32.7072, 35.1117. הכתבה מדווחת על הצבה "בסמוך לחוות המכלים באלרואי" ב-27.9.2026. לא אימתתי שהקואורדינטות הן אלה של החווה, ולא היכן עמדה הניידת לפני כן. לכן ייחוס הנתונים לאלרואי הוא השערה, גם עבור התקופה מ-27.9.2026.
• תוצאות (בנזן, ppb ← מק"ג/מ"ק ב-25°C, גורם 3.193): מ-27.9 עד 17.10.2026 (476 שעות): ממוצע 0.29, ממוצע יממתי מרבי 0.75 (10.10), מרבי שעתי 2.8. אף יממה לא עלתה על 3.9 (ערך הסביבה היממתי). ממוצע חודשי בינואר–אוקטובר: 0.78, 0.48, 0.47, 0.31, 0.23, 0.14, 0.11, 0.07, 0.21, 0.32. מרבי שעתי 9.6 (25.9.2026, 08:00; ועוד שתי שעות בלילה שקדם, 6.0 ו-9.2), לפני 27.9.
• משמעות: 20 הימים הראשונים לאחר ההצבה לא הראו עלייה ליד ערך הסביבה (3.9). זה אינו מאפיין את החשיפה השנתית (תקופה קצרה, סתיו, ללא אירוע תפעולי ידוע). הנתונים לא עברו אימות, ושום דוח לא פורסם. אין לראות בכך מסקנה על בנזן באלרואי.

השוואה בין "ניידת חיפה" (344, גובה 53 מ') לתחנת הרכס 137 (201 מ') [API, 2026; סקריפט review_round3.py]:

• רציפות הנתונים: בתחנה 344 חסרים כל הערוצים בין 1.9.2026 ל-11.9.2026 בשעה 13:00 (254 שעות רצופות), וחוזר מדידה מ-11.9. אחר כך חסרים רק קטעים של 3–8 שעות, בעיקר בשעות 09:00–13:00 ([השערה] הסיבה לא ידועה: ייתכנו כיול, תחזוקה או תקלה; לפי ביקורת עמיתים כיול אוטומטי שגרתי נמשך בדרך כלל כשעה ולא 3–8 שעות באמצע היום, לא אומת). 27.9.2026 אינו נקודת שבר בנתונים.
• שינוי בסביבת המדידה סביב ההשבתה של ספטמבר, לא ב-27.9: בינואר–אוגוסט התאמה גבוהה לתחנה 137 ב-PM2.5 (מתאם 0.92 בינואר–מרץ, 0.90 באפריל–יוני) ובכיוון רוח (הפרש חציוני 18°–26°), ו-NO2 בניידת גבוה פי 1.3–2.9 מבתחנה 137 ביולי–אוגוסט. מ-11.9 ואילך הפרש כיוון הרוח החציוני 40°–43°, ויחס ה-NO2 יורד ל-0.77–1.28 (0.92–0.95 מסוף ספטמבר). מתאם O3 בין התחנות 0.86–0.92 בכל השבועות מ-11.9. השבועות שלפני 27.9 (14.9–27.9) דומים לשבועות שאחריו ב-O3 (0.86–0.89 מול 0.88–0.92) וברוח (0.78–0.80 מול 0.68–0.78), ופחות ב-NO2 וב-PM2.5. כלומר 25.9 שייך לאותו משטר מדידה כמו התקופה שאחרי ההצבה המדווחת, אבל הנתונים מצביעים על שינוי מיקום או סביבה סביב 11.9 ולא ב-27.9. הנתונים אינם מאפשרים לדעת אם המיקום החדש הוא ליד חוות המכלים.
• שיא הבנזן ב-25.9.2026 (6.0 ו-9.2 מק"ג/מ"ק בשעות 00:00–01:00; 9.6 בשעה 08:00): נמדד כשהניידת כבר פעלה במשטר שלאחר ההשבתה, כ-14 ימים אחרי חידוש המדידה. הערכים בודדים (שעה אחת או שתיים), השעות הסמוכות 0.2–1.1. ברוח כמעט שקטה (0.1–0.5 מ'/ש'), מכיוון מערבי (264°–269°). בשעות אלה ה-NOx אינו גבוה (3.0–4.0 ppb), PM2.5 5–9, SO2 0.5–0.7 ו-H2S 1.2–1.6 ppb, ללא עלייה מקבילה. לכן אין עדות לבעירה או לתחבורה. מקורו אינו ידוע ואינו מיוחס. לא ניתן לדעת אם נמדד באלרואי, כי מיקום הניידת לפני 27.9 לא ידוע.
• הקשר לכליאה בעמק (ביקורת עמיתים) [השערה]: העובדה שבשעות השיא לא עלו NOx, NO2 ו-PM2.5, והרוח כמעט שקטה (0.1–0.5 מ'/ש'), עקבית עם מקור נדיף לא-בעירתי ועם אוויר שקט שמאפשר צבירה. הנתונים אינם מוכיחים כליאה: האירוע הוא שעה או שתיים בודדות, המיקום לפני 27.9 אינו ידוע, וההנחה שאין בקרבת הניידת מקור בעירה או תחבורה לילי משמעותי לא נבדקה. הטענה שהאירוע "מדגים" כליאה בעמק נדחתה.
• ניתוק רוח בלילה: מ-27.9 עד 17.10, בשעות 00:00–05:00 מהירות הרוח בניידת 0.35 מ'/ש' מול 1.36 ברכס (מתאם 0.21), ובהפרש כיוון חציוני 42° (ב-21% מהשעות מעל 90°). ביום (11:00–16:00): 1.07 מול 2.65 (מתאם 0.61), הפרש כיוון חציוני 34°, ב-3% מהשעות מעל 90°. בכל 2026, בלילה: 0.60 מול 1.39 (מתאם 0.53), 19% מעל 90°. כלומר יש עדות לניתוק לילי (הרוח בעמק חלשה בהרבה ולא מתואמת), אבל הרוח בניידת חלשה גם ביום (פי 2.5), ולכן חלק מההפרש נובע כנראה מהחיישן (גובה התורן) ולא רק מהאטמוספרה.
• כליאת מזהמים בעמק (השוואת ריכוזים אינה מכריעה): בשלושת השבועות מאז 27.9 יחס NOx ו-NO2 בלילה בין הניידת לרכס הוא 0.93 ו-0.98. השוואה כזו אינה מוכיחה היעדר כליאה: עוצמת הפליטה בשני האתרים שונה ולא נמדדה (התחנה הקבועה במרכז היישוב, הניידת בשולי היישוב, ומיקומה לפני 27.9 לא ידוע). ריכוז דומה באתר שבו הפליטות המקומיות כנראה נמוכות יותר (בית עלמין, שולי יישוב) עשוי להתאים דווקא לצבירה בעמק [השערה, לא נבדקה: אין נרמול לקצב הפליטה בכל אתר, ואין מדידת קצב פליטה]. גם בלילות שבהם רוח הרכס מתחת ל-1 מ'/ש' (38 שעות), ה-NOx בניידת נמוך מברכס (6.7 מול 10.6 מק"ג/מ"ק). PM2.5 גבוה בניידת ב-19% בלילה וב-25% ביום (לא ייחודי ללילה). האוזון נמוך הרבה יותר בניידת בלילה (46.0 מול 64.4; יחס 0.71) ובצהריים גבוה מעט (105.7 מול 96.2), דפוס שמתיישב עם שכבה יציבה בעמק (ספיגה וטיטרציה בקרקע). זו עדות עקיפה לניתוק, ללא עדות לכליאת NOx/PM2.5, בנתוני סתיו של 3 שבועות בלבד.
• SO2 ו-H2S בניידת, מ-27.9 (ppb): SO2 ממוצע 0.74, אחוזון 99 1.90, מרבי 2.10 (בכל 2026: ממוצע 1.01, מרבי 20.8). H2S ממוצע 1.61, מרבי 5.2 (בכל 2026 מרבי 7.2). רמת רקע קבועה של H2S סביב 1.5 ppb מתאימה, [השערה] שלא אומתה כי לא נמצא דוח כיול של המכשיר, להיסט של מכשיר (השיטה מבוססת על הפרש SO2 ומוכרת כבעייתית לפי דוח 2025), ולכן לא נערכה השוואה לערך סף.

• מקדם בנזן: הערכים ב-µg/m³ הומרו ב-25°C ובלחץ 1 atm (3.193). בגובה 53 מ' הלחץ נמוך בכ-0.6%, ובטמפרטורת ייחוס אחרת (20°C) המקדם גבוה בכ-2%. אי-הוודאות בהמרה 1%–3% (כמו באוזון) אינה משנה את המסקנה כי הערכים נמוכים מ-3.9 בסדר גודל.

• גבול גילוי וריכוזים נמוכים (בהתאם לכלל 2 בהגדרת המחקר): גבול הגילוי (LOD) של מכשיר ה-BTEX בתחנה 344 לא פורסם במקורות שנבדקו. רזולוציית הנתונים 0.01 ppb (0.03 מק"ג/מ"ק). 68% מהשעות ב-2026 הן ≤0.10 ppb (≤0.32 מק"ג/מ"ק), ו-95%–97% ביוני–ספטמבר. ממוצעים חודשיים מתחת ל-0.3 מק"ג/מ"ק (אפריל–ספטמבר: 0.07–0.31) עשויים להיות קרובים לגבול הגילוי או מתחתיו, ולכן אין לפרש אותם כמספרים מדויקים אלא כ"נמוך מאוד". ערכי ה-LOD הטיפוסיים שנטענו בביקורת (0.05–0.10 ppb) אינם ממקור שנבדק כאן.

• כליאה בעמק בחורף (ינואר–אוגוסט 2026; מיקום הניידת לא ידוע): בלילות (00:00–05:00) של ינואר–פברואר: רוח 1.18 בניידת מול 1.86 ברכס (מתאם 0.46), PM2.5 26.7 מול 22.4 (גבוה ב-19%), NOx 13.8 מול 13.7 (שווה), NO2 12.8 מול 11.3. בינואר–אוגוסט כולו NOx 13.2 מול 9.1, אך יחס NO2 משתנה בין 1.3 ל-2.9 ביולי–אוגוסט, מה שמעיד על אתר שונה. המסקנה כבסתיו: עדות עקיפה לניתוק (רוח חלשה בעמק) ו-PM2.5 מעט גבוה בניידת, ללא עודף NOx.

ניטור הבנזן הרציף באלרואי 2015–2017 והשוואתו לאירוע 2015 [רשמי]:

• האתר ברחוב מזרח (חצר בית פרטי) זהה בשנת 2015 וב-2016. בסתיו–חורף 2015 נמדדו שם 4 יממות של 3.6–3.7 וממוצע תקופה 1.4; באביב 2016 (מרץ–אפריל) ממוצע 0.45 ומרבי 1.12. ההבדל מתיישב עם עונתיות (חורף מול אביב) והאיגוד בעצמו ציין שהריכוזים בחורף גבוהים. אין בכך ראיה לירידה בפליטות, כי התקופות והעונות שונות.
• ברחוב טשבי, ביולי 2016 עד מרץ 2017, הממוצע 0.9 והמרבי 2.2, כלומר כ-56% מערך היעד היממתי. הממוצע של תקופה זו (8 חודשים: יולי עד מרץ, ללא אביב) נמוך מ-1.3, אבל אינו ממוצע שנתי ואינו מייצג שנה מלאה.
• סתירות בתוך דוחות האיגוד: דוח 2016 מציין את תקופת רחוב טשבי כ-16.3.2016–14.7.2016 בפרק הסיכום, וכ-11.7.2016–16.3.2017 (או 14.7.2016–31.12.2016 בטבלת הסיכום) בפרק האיכות; נראה שהראשונה היא טעות הפוכה. המרבי היממתי של בנזן בטשבי מופיע כ-2.2 (9.12.2016), 2.1 (טבלת הסיכום עד 31.12.2016) וגם 2.2 לתקופה 1.1–16.3.2017 בדוח 2017. עוד: בדוח 2016 נשר מופיעה עם 0.4 בסיכום וב-1.8 בטבלה. אין להסתמך על ספרה אחת אחרי הנקודה העשרונית.
• הדיגום הדו-שבועי שנדרש מתש"ן במרץ 2016 (דרישה של המשרד להגנת הסביבה, לפי כתבת המקום): תוצאותיו אינן מופיעות בפרקי איכות האוויר, התעשייה והפיקוח בדוחות 2016 ו-2017. הדיגום הסביבתי "על הגדר" בדוח 2016 עוסק במתחמי בז"ן וכאו"ל בלבד, ללא אלרואי. אין מסקנה מכך: הדוחות לא נקראו במלואם (נקראו הפרקים הרלוונטיים).
• אירוע ריח 2017: בדוח 2017 תועד אירוע ריחות בטרמינל אלרואי: סיור כוננים לא מצא ריח חריג מלבד ריח דלק חלש אחד ליד הגדר, קריאת מכשיר Sirius VOC "0", חפירות לסקרי קרקע שהגיעו לעדשת מי תהום עם דלקים (הופסקו, נשאבה העדשה). ללא מדידת בנזן.

פליטות VOC שנתיות מחושבות של מסוף אלרואי (תש"ן) [תוצאה מחושבת של יצרן, לא מדידה]: חישוב של חברת פז הנדסה לפי מקדמי AP-42 ובהנחות על סוג הדלק, בעיקר נשימת מכלים. ק"ג בשנה: 12,460 (2016), 9,532 (2017), 11,880 (2020), 11,874 (2021), 12,048 (2022), 10,848 (2023), 12,245 (2024), 10,186 (2025, דוח 2025 טבלת פליטות). לשנים 2018 ו-2019 הערך לא אותר בפרקים שנקראו. הטווח 9.5–12.5 טון בשנה. לאחסון מכל סוג יש שונות עונתית ואירועית שהחישוב השנתי אינו מראה. אין ערך בנזן נפרד, והערכה זו אינה מדידת חשיפה בבתים.

חומרים מסוכנים ותכנון סביבתי, דוחות 2016 ו-2017 (נקראו הפרקים; חינוך, קרינה ורעש דולגו) [רשמי]:

• מתקן אלרואי של תש"ן בפיקוח חומ"ס: ב-12.12.2016 נערך סיור פיקוח לצורך היתר רעלים ("תש"ן, מתקן אלרואי") וב-11.12.2017 סיור נוסף (דוח 2016, חומרים מסוכנים; דוח 2017). תיק המסוף מופיע ברשימת התיקים שעודכנו ב-11/2016. אין בפרקים תוצאות מדידה או דיגום.
• סקרי מרחקי הפרדה: בדוח 2017 נכתב שהתקבלו באיגוד "סקרי מרחקי הפרדה חדשים לחוות המכלים אלרואי" (לצד מפעל "תרו" ואחרים), נלמדו על ידי האיגוד והועברו לממונה חומרים מסוכנים של המשרד להגנת הסביבה. תוצאות הסקר, שיעורי הסיכון והמרחקים לא מופיעים בדוח. סקרים אלה שימשו לאישור פרויקטים בחיפה (מרכז מסחרי, רכבל), לא בטבעון.
• תרגיל חירום: תרגיל שנתי במסוף אלרואי ב-24.12.2017 (תש"ן, כיבוי, האיגוד). בדוח 2016 סיור היכרות באזור התעשייה "מתחם אלרואי" בהכשרת רכזי חומ"ס.
• אירוע ריחות 17.8.2017: כוננים קיבלו הודעה על ריחות עזים באתר אלרואי בשל עבודות באתר; בניטור ערכי VOC היו 0 (דוח 2017, פרק חומרים מסוכנים), כמתואר גם בפרק התעשיות. החפירות לסקרי קרקע הגיעו לעדשת מי תהום עם דלקים.
• סקרי סיכונים: הסקרים שמוזכרים בפרקים (מנהרת תשתיות לנמל המפרץ, סקר מצרפי של המשרד, חוות הגז, אדמירליטי, טרמינל קריית חיים) אינם של אלרואי או טבעון. סקר הסיכונים המצרפי הארצי במפרץ חיפה נדרש עד 31.12.2016 ולא נמצאו תוצאותיו בפרקים.
• דיגומים: אין בפרקי 2016–2017 שנקראו דיגום אוויר, קרקע או מים של חוות אלרואי מלבד הניידת (למעלה). הסקר הקרקע בחוות נזכר רק כחפירות ב-2017 ובדוחות מאוחרים יותר.
• תכנון ב-2016 וב-2017: קריית טבעון: 0 תיקי בנייה שנבדקו ב-2016 (מתוך 117 ברחבי האיגוד), ו-1 ב-2017 (עם תנאים) (דוח 2016; דוח 2017). ההתנגדויות המפורטות בפרקי התכנון עוסקות באתרי חיפה (למשל סמוך לתחנת טרנספורמציה), ולא בטבעון. אישורי צנרת תש"ן הם כלליים (2 ב-2016, 2 ב-2017, באזור הכרמל ובקווי דלק), לא ייחודיים לאלרואי.
• מסקנה: בפרקים אלה אין ממצאי דיגום, תוצאות סקר סיכונים או התנגדות תכנונית בקריית טבעון או לגבי אלרואי. קיים פיקוח ותרגיל, ונזכר סקר מרחקי הפרדה שתוצאותיו לא פורסמו שם. זהו היעדר מידע בפרקים שנקראו, לא הוכחה להיעדר.

ערכי ייחוס לבנזן לפי תקופה:

• עד 31.12.2016: 3.9 מק"ג/מ"ק ליממה היה ערך יעד בלבד, כלומר יעד מדיניות שאינו בר-אכיפה. ערך הסביבה השנתי היה 5 מק"ג/מ"ק וערך היעד השנתי 1.3. לכן הנתונים של 2015 לא היו חריגה חוקית.
• מ-1.1.2017: 3.9 מק"ג/מ"ק ליממה הוא ערך סביבה מחייב, ומותרות 7 חריגות בשנה. 1.3 מק"ג/מ"ק לשנה הוא ערך סביבה וגם ערך יעד (דוח האיגוד 2019). תקנות אוויר נקי המעודכנות נכנסו לתוקף ב-1.3.2022, והעדכון לגבי חריגות חלקיקים רק בימי סופות אבק נכנס לתוקף ב-1.1.2023 (המשרד להגנת הסביבה, ערכי איכות אוויר; הדף אינו מפרט ערכי בנזן). התיקון לא שינה את ערכי הבנזן (אינפוספוט). נבדק גם בדוחות האיגוד 2022–2025 (כולם, ללא חריג), שמציגים אותם ערכים (3.9 יממתי, 1.3 שנתי, ערך יעד וערך סביבה, לפי תקנות 2016 בתוקף מ-1.1.2017): דוח 2022, דוח 2023, טבלה 26, דוח 2024, טבלה 23, דוח 2025, עמ' 118–120.
• WHO: ל-WHO אין ערך בטוח לבנזן. ערך הייחוס שהאיגוד מצטט הוא 1.7 מק"ג/מ"ק, ריכוז שמתאים לתוספת סיכון של מקרה סרטן אחד ל-100,000 בני אדם לאורך חיים.

מה אפשר לומר על חשיפת התושבים:

• נמדדו ריכוזים יממתיים קרובים לערך היעד (בחצר בית פרטי בשכונה, לא "ליד הגדר") ב-4 יממות רצופות בתקופה 7–12.12.2015. הייחוס לריקון מכל סולר הוא הערכת האיגוד בדוח, ולא מדידה בנקודת הפליטה. סולר מכיל הרבה פחות בנזן מבנזין, ולכן לא ברור מדוע ריקון מכל סולר מעלה בנזן (אולי המכל הכיל קודם דלק אחר או תערובת, ואולי המקור אחר). הדוח אינו מפרט, ולא נמצא מקור שמפרט. ראיה ישירה קיימת לכך שנמדדו שם ריכוזים גבוהים בימים אלה; מקורם אינו מוכח.
• הממוצע של 1.4 מק"ג/מ"ק גבוה מ-1.3, אבל הוא מבוסס על חודשיים בחורף. בחורף הריכוזים נוטים להיות גבוהים יותר, ולכן אין להציג אותו כממוצע שנתי. אין בסיס לטענה שערך הסביבה השנתי הופר.

מה אי אפשר לומר:

• מה רמת הבנזן השנתית באלרואי כיום.
• כמה פעמים בשנה מתרחשים אירועים כאלה.
• האם הריכוזים ירדו מאז 2015: מדידות 2016–2017 (מתחת ל-2.2 ליממה) ונתוני 2026 הלא-מאומתים (מתחת ל-1.3 ליממה, פרט לשלוש שעות ב-25.9.2026) נמוכים מאירוע 2015, אבל באתרים, בעונות ובתקופות שונים. לא ניתן לקבוע מגמה.

בדוחות השנתיים 2024 ו-2025 לא נמצא דיגום קניסטר או הצבת תחנה ניידת באלרואי. בדוח 2025 נמצא דיגום קניסטר אחד בשכונת בת גלים בחיפה (ינואר 2025) ודיגום נוסף בשכונת נאות פרס בחיפה (23.4.2025); בדוח 2024 הצבת התחנה הניידת מיולי 2024 והדיגום בקניסטר הם בשכונת בת גלים בחיפה (רח' העלייה השנייה). בדוח 2025 תועדו חריגות בנזן בסביבת בז"ן (מרץ ויוני–יולי 2025), לא בטבעון.

בתחנת טבעון המרכזית, בכיכר בן גוריון, לא נמדד BTEX. טולואן, אתיל-בנזן וקסילנים נמדדו בתחנה הניידת, אבל ערכיהם לא פורסמו בסיכום.

3. PM2.5: עונתיות, דפוסים ליליים ושריפת עץ

בתחנת טבעון (כיכר בן גוריון 1, גג בניין המועצה) הממוצע השנתי של PM2.5 בדוחות האיגוד הוא 14.1–18 מק"ג/מ"ק בשנים 2016–2025 (סדרה מלאה בסעיף 7; 2024 לפי הטבלה המתוקנת): 18 ב-2017–2019, ו-14.1–16.9 בשאר השנים. בשש מעשר השנים (2016, 2020, 2021, 2023, 2024 ו-2025: 15, 15, 15.6, 15.4, 14.1 ו-14.5) הערך נמצא בטווח 14.1–15.6, כלומר בדיוק בטווח "14–15" שהונח בהגדרת המשימה; 2022 (16.9) מעט מעליו, ו-2017–2019 (18) גבוהות יותר. הנתונים השעתיים מנ"א ל-2021–2026 (טבלה בהמשך) נותנים ממוצעים שנתיים של 14.2–16.9. בדצמבר הממוצעים החודשיים גבוהים פי 1.5–1.7 מאלה של הקיץ. על פני כל שעות החורף (דצמבר–פברואר) מול הקיץ (יוני–אוגוסט) היחס הוא 1.38 (18.5 מול 13.5).

נתונים שעתיים, 2021–2026 [API: חישוב שלי מקובצי מנ"א, תחנה 137, לא מאומת רשמית; 2026 עד 17.10 בלבד, ללא נובמבר–דצמבר, החודשים העמוסים בחורף]:

הערה: הממוצעים בטבלה זו הם חישוב מה-API [API]. הם תואמים לטבלאות השנתיות הרשמיות בכל השנים 2021–2025 (עד 0.1). ב-2024 ההתאמה היא לטבלה 20 המתוקנת שהאיגוד שלח ב-11.2026: 14.1 מול 14.2 ב-API (ראו להלן). ראו הטבלה המשווה מיד אחריה.

הטיית צנזור ב-2026 (נתונים עד 17.10 בלבד): ספירות 2026 אינן ברות השוואה לשנה מלאה. להשוואה הוגנת חושבו אותם תאריכים (1.1–17.10) בכל שנה. ימים מעל 15 (WHO) באחוזים מהימים התקפים: 43% (2021), 47% (2022), 41% (2023), 28% (2024), 34% (2025), 24% (2026: 68 מתוך 280). כלומר גם בהשוואה לאותה תקופה 2026 הנמוכה ביותר, אך בהפרש קטן מ-2024; ממוצע התקופה ב-2026 15.3 (טווח השנים 13.5–16.0), וימי חריגה מ-37.5 הם 9, הגבוה ביותר. נובמבר–דצמבר מהווים כ-24% מהימים מעל 15 בשנה ב-2021–2025, ולכן 2026 עשויה להסתיים גבוהה יותר. באוזון ההטיה זניחה: ימים מעל 100 בהמרה A ב-1.1–17.10 היו 65, 69, 84, 67, 124 ו-76 (2021–2026), ובנובמבר–דצמבר נוספו 1–3 ימים בשנה. חורף 2026 (ינואר–פברואר בלבד, ללא דצמבר) אינו בר-השוואה לחורף מלא.

אימות מול הדוחות הרשמיים (נבדק במקור, לא מצוטט ממקור משני):

השוואה מלאה לטבלאות השנתיות הרשמיות (PM2.5, מק"ג/מ"ק; סקריפט validate_annual_official.py):

מקורות: דוחות שנתיים 2021 (טבלת PM2.5 שנתית), 2024 (טבלה 20 וטבלת ההשוואה 2023–2024) ו-2025 (טבלאות 22 ו-24).

• מענה האיגוד (11.2026) [רשמי]: בעקבות בקשת הבהרה, האיגוד כתב ש"אותרו ותוקנו אי התאמות" בטבלאות PM2.5 בדוחות 2023–2025, ושלח טבלאות מתוקנות: טבלה 20 (2024), טבלה 22 (2025), וטבלאות ההשוואה 25 (2023), 22 (2024) ו-24 (2025). לפי האיגוד, טבלאות נוספות נמצאות בבדיקה, והטבלאות המתוקנות ייכללו בדוחות המעודכנים באתר החדש. בטבלאות המתוקנות ערכי טבעון הם 16.9 (2022), 15.4 (2023), 14.1 (2024) ו-14.5 (2025), ערכי אתא 19.1, 17.1, 16.1 ו-17.2, וכל הערכים תואמים ל-API (עד 0.1). המענה מאשר את מסקנת הבדיקה שלהלן (סעיפים ב ו-ג): הערכים שויכו לתחנה הלא נכונה. האיגוד לא פירט את סיבת הטעות. עותקים: מקורות/pdf/איגוד_מענה_2026-11_*.
• מה מתאים: ב-2021 וב-2025 הממוצעים בשתי התחנות זהים לדוח עד 0.1. גם ב-11 השוואות חודש-תחנה שנבדקו מול הדוחות החודשיים ההפרש בממוצע הוא 0.00–0.05 (המקסימום היממתי: עד 1.9 מק"ג/מ"ק). ל-PM2.5 אין המרת יחידות, ולכן זו עדות לכך שה-API והדוחות מבוססים על אותן מדידות.
• מה לא מתאים ומה התברר (בדיקה מחודשת, 18.10.2026; validate_national_vs_official.py) [רשמי מול API]:
• א. טבלאות התחנה של 2023 (טבלה 23) ו-2025 (טבלה 22) תואמות ל-API ב-11 תחנות של איגוד ערים חיפה: הפער הממוצע המוחלט 0.09 (2023) ו-0.14 (2025), והמרבי 0.43 ו-0.53. גם PM10 ב-2023 וב-2024 (14 השוואות) תואם עד 0.16 (ממוצע 0.05).
• ב. טבלאות ההשוואה הרב-שנתיות משייכות ערכים לתחנה לא נכונה. בטבלה 24 בדוח 2025 עצמאות ופארק הכרמל הוסרו מרשימת התחנות אך הערכים שלהן נשארו, ולכן כל 7 הערכים אחרי "נשר" זהים בדיוק לערך שבטבלה 22 באותו מיקום שורה ולא באותה תחנה: הערך 15.3 של "טבעון" הוא של קריית בנימין, והערך 14.5 של טבעון הוצמד לקריית ים. אותו דפוס בטבלה 25 בדוח 2023 (הערך 14 של "טבעון" הוא של קריית בנימין, 13.7). לכן הערכים 14 (2023), 15 (2022) ו-15.3 (2025) אינם ערכי טבעון, וזה ההסבר לסתירות שתועדו בגרסאות קודמות. (הדפוס נבדק ישירות ל-2023 ול-2025; ל-2022 זו הסקה מאותו דפוס.)
• ג. 2024: טבלה 20 עצמה מוסטת בשורה אחת מהשורה השלישית (הדר). מול ה-API ההפרש הממוצע המוחלט הוא 1.72 מק"ג/מ"ק בשורה של התחנה, ו-0.11 בשורה הבאה (10 תחנות); גם המרבי היממתי תואם בשורה הבאה (למשל 54.1 בשורת ביאליק מול 54.8 באתא). בפרט, 14.2 בשורת קריית ים הוא ערך טבעון ב-API (14.19), והערך 15.4 בשורת טבעון הוא ערך קריית חיים ב-API (15.39). סביר מאוד שממוצע PM2.5 של טבעון ב-2024 הוא 14.2 ולא 15.4, והפער שתועד קודם אינו שגיאה ב-API. עדכון 11.2026: האיגוד אישר ותיקן. בטבלה 20 המתוקנת טבעון 14.1, מרבי 40.3, 2 חריגות וזמינות 98%; קריית חיים 15.3; אתא 16.1 (מרבי 54.1, זמינות 89%). שלושה דוחות חודשיים של 2024 (יולי, אוגוסט, דצמבר) תואמים ל-API עד 0.04, בהתאם לכך.
• באתא 2024 הדוח שפורסם הציג זמינות 70% מול 90% ב-API. בטבלה המתוקנת הזמינות 89%, כלומר גם זה היה חלק מהסטת השורות. נבדקה ההשערה (ביקורת עמיתים) שהפער בין הטבלאות נובע מניכוי ימי אבק או מעיגול: היא אינה נתמכת (טבלה 23 מציינת הפחתת 18 ימי שרב רק עבור המרבי היממתי).
• איזה נתון עדיף: לממוצע השנתי ולספירת ימי החריגה הרשמיים הדוח השנתי עדיף, כי הוא מאומת ומגדיר זמינות. ה-API משמש לתבניות בתוך השנה (שעות, רוח, עונות) שאין להן מקור רשמי. ממוצע שנתי מה-API נבדק מול הדוחות בכל השנים 2021–2025 (עד 0.1 בטבעון). פער 2024 נבע מהסטת שורות בטבלה 20 הרשמית, והאיגוד תיקן אותה (14.1).
• 2025 בדוח הרשמי: ממוצע 14.5, כיסוי 99%. ערך "10 מק"ג/מ"ק בכיסוי 88%" שמופיע בחלק מהמקורות המשניים אינו PM2.5 של טבעון: זו שורת תחמוצות החנקן בטבלה 15 בדוח (ממוצע 10, כיסוי 88%).

כל הערכים של PM2.5 במק"ג/מ"ק. יום תקף הוא יום עם 18 שעות תקפות לפחות. ממוצעים חודשיים מהנתונים השעתיים תואמים לדוחות המשרד שצוינו למעלה (דצמבר 2024: 19.7; אוגוסט 2024: 11.8; יולי 2024: 12.7; דצמבר 2023: 19.3; אוקטובר 2023: 16.2; יוני 2023: 12.4). הממוצע השנתי ב-API (14.2–16.9, 2021–2025) גבוה פי 2.8–3.4 מהנחיית WHO (5); לפי הממוצעים הרשמיים 2016–2025 (14.1–18) פי 2.8–3.6. ב-2021–2025 הנחיית WHO היממתית (15) נחצתה ב-118–190 ימים בשנה, מול 3–4 המותרים.

ממוצעים שנתיים שפורסמו (מדידה ישירה):

הערה על איכות הנתונים: ערכי 2017–2021 ו-2024–2025 נבדקו כעת מול טבלאות המקור בדוחות השנתיים (פתוחים ונקראו מקומית), לא רק מחילוץ טקסט. דוחות 2022 ו-2023 אותרו ונקראו (סעיף 8ה). שיעור הכיסוי הרשמי: 2016 94%, 2017 95%, 2018 97%, 2019 96%, 2020 99%, 2021 98%, 2022 99%, 2023 98%, 2024 98% (טבלה מתוקנת), 2025 99%.

ממוצעים חודשיים מדוחות המשרד להגנת הסביבה (מדידה ישירה, זמינות 97–100%):

חישוב: הממוצע של שני חודשי דצמבר הוא 19.5. הממוצע של שלושת חודשי הקיץ הוא 12.3. היחס ביניהם הוא כ-1.6. זו תוצאה מחושבת מ-5 חודשים בלבד, ולא השוואה עונתית מלאה. דוחות ינואר ופברואר לא נפתחו מהשרת.

ערכי ייחוס ל-PM2.5:

• ערך סביבה: 37.5 מק"ג/מ"ק ליממה ו-25 מק"ג/מ"ק לשנה.
• ספירת חריגות: עד 2022 הותרו 18 יממות חריגה בשנה. מינואר 2023 מותרת חריגה רק ביום שאומת כסופת אבק.
• WHO 2021: 5 מק"ג/מ"ק לשנה, ו-15 מק"ג/מ"ק ליממה כאחוזון ה-99, כלומר 3–4 ימי חריגה בשנה.
• פירוש: ממוצע של 18 עומד בדין הישראלי, אבל משמעותו הבריאותית היא חשיפה גבוהה פי 3.6 מהנחיית WHO.

שריפת עץ:

• בדצמבר 2020 שינתה הוועדה לתכנון ובנייה של המועצה את ההנחיות המרחביות. מאז לא אושרה בנייה חדשה עם קמין עצים. בנובמבר 2021 פרסמה המועצה קריאה לתושבים להימנע מהפעלת קמינים (אתר המועצה, 30.11.2021).
• לא נמצאו סקר קמינים, ספירת מתקנים, נתוני תלונות או מדידה בזמן הפעלה.
• הוראת תב"ע על קמיני עץ בטבעון: לא נמצאה. הנוסח "לא יותרו קמיני עץ חדשים ולא יאושר השימוש בארובות" מופיע בתוכנית 651-0233080, "הסדרה והרחבת קיבוץ סעד", מחוז דרום (סעיפים 9 ו-7 בתקנון), אך היא אינה תוכנית של טבעון ואין לייחס אותו לטבעון. המקור שאומת לטבעון הוא שינוי ההנחיות המרחביות מדצמבר 2020 ופנייה לתושבים משנת 2021 (למעלה).

PM10 (מדידה ישירה, לצורך הקשר): ממוצעים שנתיים בסדרה השעתית: 33.9 (2021), 35.3, 27.8, 28.8, 29.6 (2025), 39.8 (2026 חלקי). בדוח השנתי 2025 (טבלה 20): 29.6 עם 98% זמינות, תואם בדיוק. ערך הסביבה השנתי 50 והנחיית WHO 15. באפריל 2022 נמדדו בטבעון ב-PM10 ממוצע חודשי 93.3, ריכוז יממתי מרבי 451.1 (347% מערך הסביבה היממתי, 130) ו-6 חריגות, זמינות 100% (דוח חודשי אפריל 2022, עמ' 2). הסדרה השעתית נותנת 93.2, יממתי מרבי 430.8, 6 ימי חריגה ושיא שעתי 1,109. הערכים 451.1 ו-93.3 הם של PM10 (לא של PM2.5), ו-451.1 הוא מקסימום יממתי (לא שעתי). ל-PM2.5 באותו חודש: יממתי מרבי 89.9, ושיא שעתי 251.1 (26.4.2022) בסדרה השעתית. קריית מוצקין, באותו דוח (PM10): ממוצע 91.6, יממתי מרבי 254.4, 7 חריגות, זמינות 77%. הערכים הגבוהים תואמים אירוע אבק אזורי. ההבדל מול מוצקין (451.1 מול 254.4) מושפע גם מכיסוי המדידה של מוצקין (77%), ולכן אינו מוכיח שהאבק "פוגע ברכס" (השערה מנגנונית).

דפוס שעות: ערב מול צהריים [API: חישוב שלי מקובצי מנ"א, 2021–2026, לא מאומת רשמית]:

• היחס המספרי: 1.09 בחורף מול 0.95 בקיץ, כלומר פי 1.15 בין העונות. היחס בחורף חיובי בכל 6 החורפים שנבדקו (1.02–1.13) והיחס בקיץ מתחת ל-1 ב-5 מתוך 6 קיצים (0.86–0.97, ו-1.02 ב-2022).
• האם יש "פעמון לילי" מובהק? יש עלייה ערבית מובהקת סטטיסטית בחורף ואין כמוה בקיץ, אבל היא קטנה: כ-9%. התמונה המלאה שונה מפעמון: בחורף יש רמה גבוהה כמעט קבועה של 19.5–20.8 מק"ג/מ"ק מחצות עד 11:00 (שיא ב-02:00: 20.8), ירידה לשפל של 14.8 ב-17:00, ועלייה ל-19.3 ב-23:00. היחס בין השיא לשפל בחורף הוא 1.41 ובקיץ 1.23. הצהריים הם התקופה החריגה: מהירות הרוח עולה והזיהום מתדלל.
• הערה על שעות: הנתונים מגיעים בשעון חורף קבוע (UTC+2) כל השנה. בחורף זה זהה לשעון המקומי. בקיץ שעון הקיץ מאחר בשעה אחת.
• האם העלייה נשארת אחרי התחשבות בתנאים? כן. אחרי הוצאת 74 ימי חורף שסומנו כימי אבק או אובך (ממוצע יומי של PM10 מעל 80, של PM2.5 מעל 37.5, או PM2.5/PM10 מתחת ל-0.35 עם PM10 מעל 50, ויום אחריהם) היחס עולה ל-1.13 (16.3 מול 14.4). ברגרסיה על לוג הריכוז עם בקרה לחודש, שנה ומהירות רוח (שגיאות תקן מקובצות לפי יום) הערב גבוה פי 1.083 מהצהריים (רווח סמך 95%: 1.028–1.140; p=0.003). בשעות עם רוח חלשה בלבד (עד 1.5 מ'/ש') היחס 1.067. כלומר חלק מהעלייה הגולמית נובע מרוח חלשה בערב, אבל יש עודף ערבי גם כשמחזיקים אותה קבועה. טמפרטורה ולחות אינן בסדרה השעתית של טבעון (8 ערוצים בלבד) ונבדקו באמצעות פרוקסי מתחנות אחרות, בהמשך. משקעים נבדקו בפרוקסי מאתא (להלן).
• השוואה לשנים: היחס החורפי לפי שנה הוא 1.12 (2021), 1.13, 1.08, 1.13, 1.09 ו-1.02 (2026).

השוואה לקריית אתא [API: חישוב שלי מקובצי מנ"א, תחנה 88, 2021–2026; ערכים רשמיים מופיעים בטבלה המשווה לעיל, ל-PM2.5 בלבד]:

• PM2.5 בטבעון נמוך מזה של אתא בכ-12% (יחס ממוצעים בשעות חורף משותפות: 0.885), והמתאם השעתי בחורף בין התחנות גבוה: 0.84. כלומר רוב השונות בחורף משותפת לשתי התחנות והיא אזורית.
• אותו מבנה ערבי מופיע בשתי התחנות, חזק יותר באתא. עפולה, הרחוקה ביותר מהמפרץ, מציגה בחורף עלייה ערבית ב-NO2 של פי 2.06 וב-PM10 של פי 1.22 (אין לה PM2.5). עלייה ערבית בחורף ב-NO2 בשלוש התחנות מעידה על מנגנון משותף של פליטות ערב (תחבורה, חימום) ושכבת ערבוב נמוכה.
• הכיסוי של אתא ב-2025 (66%) מונע השוואה שנתית תקפה לאותה שנה.

תנאים מטאורולוגיים (טמפרטורה ולחות): פרוקסי, לא מדידה בטבעון.

• מגבלה מרכזית: בתחנת טבעון (137) אין ערוצי Temp ו-RH בסדרה השעתית שה-API מחזיר, אף שרשימת התחנות ב-data.gov.il מציינת שהתחנה מודדת TEMP ו-RH. הערוצים לא נחשפים בממשק הציבורי. לכן נעשה שימוש בתחנות אחרות: פארק הכרמל (חברת חשמל, תחנה 69, 527 מ', כ-9 ק"מ מערבה, כיסוי 96%) כפרוקסי לטמפרטורה ולחות ברום הרכס, ועפולה (57 מ', כ-20 ק"מ מזרחה) כפרוקסי לעמק. ההפרש בין עפולה לכרמל (dT) משמש כמדד לאינוורסיה: במצב רגיל העמק חם מהרכס בכ-3–4°C, והפרש קטן או שלילי מעיד על אוויר קר כלוא בעמק. אלה נתונים של מקומות אחרים ולא של טבעון.
• ממוצע חורף (ללא ימי אבק), שעה 04:00: כרמל 10.8°C ו-RH 76%, עפולה 11.2°C ו-RH 85%, dT=0.2°C. בצהריים (14:00): dT=3.6°C. כלומר בלילה ההפרש בין העמק לרכס מצטמצם כמעט לאפס, מעיד על שכבה יציבה.
• תוצאות בשעות 00:00–05:00 (2,095 שעות; רגרסיה על לוג PM2.5 בטבעון עם בקרה לחודש ושנה, שגיאות תקן מקובצות לפי יום):
• מדד אינוורסיה (dT): כל עלייה של 2°C בהפרש (עמק חם יותר מהרכס, כלומר פחות אינוורסיה) קשורה בירידה של 27% ב-PM2.5 (פי 0.73 ל-SD; p<10⁻⁴⁰; R²=0.25). זו התוצאה הבולטת: ככל שההפרש קטן, ה-PM2.5 בלילה גבוה יותר. הבהרה: dT אינו מדידה אנכית ישירה של אינוורסיה מעל טבעון. הוא הפרש בין טמפרטורת אוויר בעפולה (57 מ', כ-20 ק"מ מזרחה) לזו שבפארק הכרמל (527 מ', כ-9 ק"מ מערבה), ולכן מערבב מפל אנכי עם גרדיאנט אופקי (השפעה ימית בצד הכרמל מול התקררות יבשתית בעמק). הוא פרוקסי ליציבות אזורית בלבד. תיקון תרמודינמי (ביקורת עמיתים): יציבות סטטית נקבעת לפי הטמפרטורה הפוטנציאלית. בהפרש גבהים של 470 מ' (57 מ' מול 527 מ'), שכבה ניטרלית (מפל אדיאבטי יבש 9.8°C/ק"מ) נותנת dT ≈ +4.6°C; ערכים נמוכים יותר מעידים על יציבות. הפרש הטמפרטורה הפוטנציאלית הוא בקירוב Δθ ≈ 4.6 − dT. לכן dT=3.6°C בצהריים מתאים ליציבות קלה (Δθ≈+1.0 K), ו-dT=0.2°C בלילה מתאים ליציבות חזקה (Δθ≈+4.4 K על 470 מ', כ-9 K/ק"מ), ולא ל"הפרש שמצטמצם לאפס". הניסוח הקודם "במצב רגיל העמק חם בכ-3–4°C" התבסס על מפל התקן (6.5°C/ק"מ) ולא על המפל האדיאבטי. מקדם השיפוע (−5.3% ל-°C) אינו משתנה, כי הקבוע נבלע בחותך. אין זה מדידת אינוורסיה אנכית מעל טבעון.
• טמפרטורה ברום הרכס: קשר חיובי. חמימות ברכס, פי 1.22 ל-SD (2.6°C). הכיוון הפוך להשערה "ירידת טמפרטורה = עלייה בחלקיקים". ההסבר: ליל חורף חם ברכס ביחס לעמק הוא לילה אינוורסי. יש לזכור שהקשר ל-T מעורבב עם dT.
• קצב ההתקררות (שינוי ב-3 שעות בכרמל): קשר שלילי מובהק. התקררות מהירה יותר מקושרת לריכוז גבוה יותר (פי 0.89 ל-SD, p<10⁻¹⁰), בהתאם להשערה.
• לחות: לא תומכת בהשערה. בלי בקרת dT ה-RH בכרמל קשורה בירידה קטנה של ה-PM2.5 (פי 0.92 ל-SD), ועם dT אינה מובהקת (p=0.71). ב-RH של עפולה אין קשר (p=0.57).
• מהירות רוח בטבעון: קשר שלילי חלש: פי 0.93 ל-SD במודל הכולל טמפרטורה ולחות בכרמל (p=0.01), ולא מובהק במודל המלא (p=0.33).
• רמת היממה: בימים עם טווח טמפרטורה יומי גדול בכרמל (לילות בהירים, קרינתיים) ה-PM2.5 בלילה 23.0 מק"ג/מ"ק ובצהריים 17.7, ובימים עם טווח קטן (מעונן) 13.3 ו-9.3. יחס לילה/צהריים כמעט קבוע: 1.43 / 1.41 / 1.33 / 1.30 ברבעונים. כלומר ליל קרינתי מגדיל את הרמה בכל היממה, ולא רק את הלילה: מתאם יומי בין טווח הטמפרטורה לבין PM2.5 לילי 0.39. זה מתיישב עם הצטברות רב-שעתית או רב-יומית ביציבות, ולא רק עם יצירה בשעות הערב.
• בדיקה בתוך היום (קבועים לכל יום, 406 ימי חורף ללא אבק; בבדיקות NOx להלן המדגם 386 ימים, ולכן הבסיס שם 1.40 ו-1.18, ועם בקרות מטאורולוגיות 1.34 ו-1.19): לילה (00–05) גבוה מהצהריים פי 1.37 (רווח סמך 1.30–1.45) וערב פי 1.16 (1.11–1.21). אחרי בקרת מהירות הרוח: 1.30 ו-1.10. אחרי הוספת dT, טמפרטורה ולחות: לילה פי 1.32 (1.16–1.51), ערב פי 1.18 (1.08–1.29), ו-dT עצמו מובהק (−5.3% ל-°C, p<10⁻¹⁵). כלומר מדד האינוורסיה מסביר חלק מהשונות, אבל עודף לילי של כ-30% נשאר גם אחרי שליטה ברוח וביציבות. המסקנה: ערבוב חלש תורם, ואינו מסביר את כל העלייה.
• PM2.5/NOx ובקרת NOx [API; review_round3.py]: בחורף (ימים ללא אבק) הפרופיל השעתי של PM2.5 (מק"ג/מ"ק) ושל NOx (מק"ג/מ"ק ב-25°C): NOx 21.1 בשעה 09:00 (שיא בוקר), 17.9 בשעה 20:00, ויורד ל-7.9–8.3 בשעות 04:00–05:00. PM2.5 נשאר 18.7–19.7 בכל שעות הלילה. היחס PM2.5/NOx 0.82–0.94 בשעות שיא התנועה (08:00–09:00, 17:00–20:00), ו-1.4 עד 2.4 בלילה (שיא 2.37 ב-05:00). ברגרסיה בתוך יום (386 ימי חורף ללא אבק, 5,312 שעות) עם ln(NOx) כבקרה: העודף הלילי נשאר ואף גדל, פי 1.49 (רווח סמך 1.41–1.57) מהצהריים, לעומת פי 1.40 בלי בקרת NOx (אותה דגימה); עם כל הבקרות הקודמות ו-NOx יחד פי 1.49 (1.31–1.70) לעומת 1.34 בלי NOx. העודף הערבי קטן בבקרה ל-NOx בלבד מפי 1.18 לפי 1.09 (1.04–1.14), כלומר כמחצית העודף; בבקרה ל-NOx יחד עם הבקרות המטאורולוגיות הוא קטן מפי 1.19 לפי 1.15 (1.05–1.26), כלומר כרבע בלבד (review_round3.py, review_round5.py). שני המספרים נכונים ומתייחסים לשני מודלים שונים. פרשנות: העודף הערבי דומה בהתנהגותו לפליטות שמתלוות ל-NOx (תחבורה, בעירה). העודף הלילי אינו מוסבר ב-NOx, שיורד בלילה כשהתנועה נעלמת. (ראו את מגבלות הפרשנות מיד אחרי הפסקה.) זה מתאים לגורם שאינו תחבורה, כמו בעירה עשנה (כולל קמינים), הצטברות מהערב, או אירוסול שניוני (אמוניום ניטראט נוטה להיווצר בלילות קרים ולחים). הנתונים אינם מבחינים ביניהם. NOx אינו סמן נקי לתחבורה: הוא נצרך גם בכימיה ובערבוב.
• מגבלות הפרשנות של בקרת ה-NOx (ביקורת עמיתים; נבדק ב-review_round5.py, אותם 386 ימי חורף) [API, תוצאה מחושבת; ההסברים המנגנוניים הם השערה]:
• הערב: ln(NOx) מייצג בערב לא רק תחבורה אלא גם את קריסת שכבת הערבוב אחרי השקיעה, שכולאת כל פליטה קרקעית (תחבורה, בעירה, רקע עירוני) בנפח קטן. זה עקבי עם כך שהוספת NOx מעל הבקרות המטאורולוגיות מורידה את העודף רק מ-1.19 ל-1.15. לא נבדק ישירות [השערה].
• הלילה: NOx הממוצע (מק"ג/מ"ק) הוא 12.0 בצהריים, 16.2 בערב, 12.1 ב-00:00–02:00 ו-9.1 ב-03:00–05:00. מקדם ln(NOx) חיובי (0.28 במודל הבסיס). עודף הלילה מול הצהריים כשמוסיפים NOx: ב-00:00–02:00 כמעט ללא שינוי (1.43 ל-1.45), וב-03:00–05:00 עולה מ-1.38 ל-1.52 (עם בקרות מטאורולוגיות: 1.36 ל-1.46 ו-1.31 ל-1.53). כלומר העלייה מ-1.40 ל-1.49 נובעת מהשעות שבהן NOx נמוך מהצהריים: המודל מפצה על NOx נמוך במקדם הלילה. זה עקבי עם התניה על משתנה נלווה דועך (בלילה פליטות התחבורה פוסקות, ו-NO2 מסולק כימית דרך NO3/N2O5. אם חלק מהעודף הוא אמוניום ניטראט, NO2 נצרך ביצירתו (NO2+O3→NO3, NO3+NO2⇌N2O5→HNO3), כך ש-NOx יורד ו-PM2.5 עולה ממנגנון אחד; השערה שלא נבדקה כאן, ללא מדידת ניטראט), ולא הוכחה לכך. המסקנה: אין לקרוא את 1.49 כעודף לילי גדול יותר מ-1.40. העודף הלילי עצמו נשאר (1.31–1.43 בלי NOx), והוא עדיין לא מיוחס לתחבורה.
• מה לא נקבע: התוצאה אינה ראיה לשריפת עץ. לא ניתן לדעת אם העודף שנותר נובע ממקורות מקומיים שאינם נשלטים על ידי הפרוקסי (פליטות לילה, ניקוז קטבטי מהרכס), מהצטברות מהערב, או מטעות הפרוקסי.
• רגישות לכלל סינון האבק (ביקורת עמיתים) [API]: הכלל המקורי סינן גם כל יום עם ממוצע PM2.5 מעל 37.5, ולכן עלול לפסול ימי עשן. הוצאת סעיף זה מסננת 62 ימי חורף במקום 74; 12 הימים שנפלו עם PM2.5 ממוצע 39.6, PM10 56.7 ויחס 0.71 (חלקיקים עדינים, לא אבק). תוצאות המודל התוך-יומי (ערב / לילה מול צהריים; בסיס, עם בקרות, עם NOx): כלל מקורי 1.18/1.40, 1.19/1.34, 1.15/1.49; ללא הסעיף 1.17/1.40, 1.18/1.34, 1.14/1.48; סינון לפי PM10-PM2.5 מעל 60 בלבד 1.16/1.37, 1.18/1.32, 1.14/1.46; ללא סינון כלל 1.15/1.34, 1.16/1.29, 1.11/1.43. הממצא יציב (הפרש עד 0.06). כלל הסינון מושתת על ספים שנבחרו לפי שיקול דעת.
• יחס PM2.5/PM10 והפרקציה הגסה (ביקורת עמיתים) [API]: בחורף (ללא אבק) יחס הממוצעים 0.66 בלילה (00:00–05:00), 0.55 בצהריים ו-0.58 בערב. הפרקציה הגסה (PM10 פחות PM2.5) ממוצעת 10.4 בלילה ו-12.2 בצהריים, כלומר העודף הלילי הוא בחלקיקים העדינים (19.8 מול 14.9), לא באבק גס. גם ברוח 1–3 מ'/ש' ממזרח (PM2.5 20.9) היחס 0.60 ומדרום 0.62, כלומר רקע עדין, בניגוד ליחס 0.15–0.35 של אבק מינרלי טיפוסי. בסקטור המפרץ היחס 0.51 (גס יותר; [השערה] ים, לא נבדק: אין אנליזה כימית של נתרן וכלוריד, ובסקטור יש גם מקורות אבק מינרלי, מחצבות ותעשייה). זה תומך בכך שהעודף הלילי עדין (בעירה או אירוסול שניוני), אך אינו מבחין ביניהם.

משקעים (פרוקסי: גשם בקריית אתא, כ-10 ק"מ; הוספה לבקשת ביקורת עמיתים) [API]: בנובמבר–מרץ, ממוצע PM2.5 יומי ביום גשום 13.1 מול 18.6 ביום יבש (חציון 10.2 מול 17.3). ברגרסיה על ימים ללא אבק עם בקרה לחודש ושנה: ביום גשום פי 0.73 (p<10⁻¹⁴), ביום שאחרי גשם פי 0.67 (p<10⁻²⁴). יחס לילה/צהריים בחורף זהה בימים גשומים ויבשים (1.26 בשניהם), כלומר הגשם מוריד את הרמה, לא את הדפוס היומי. זו עדות לשטיפה רטובה. הגשם נמדד ב-10 ק"מ מהתחנה, ולכן ההשפעה בפועל מוערכת בחסר.

נתוני השירות המטאורולוגי (IMS): לא נבדקו. ה-API של IMS (api.ims.gov.il) מחזיר 401 ללא אסימון אישי שדורש הרשמה, ולא נרשמתי. הפרוקסי לטמפרטורה הם תחנות מנ"א (פארק הכרמל 9 ק"מ, עפולה 20 ק"מ). תחנה של IMS קרובה יותר עשויה לשפר את הבקרה, ואין לדעת אם תשנה את התוצאות.

הסתייגות על גובה החיישן (השערה, לא נבדקה): חיישני תחנת טבעון על גג בניין המועצה, 22 מ' מעל הקרקע (רשימת התחנות). עשן קמינים בלילות חורף יציבים עשוי להתרכז בגובה הנשימה (1.5–3 מ') ובשקעים טופוגרפיים בשכונות עצמן, ולכן מדידה מגג בגובה 22 מ' עלולה להעריך בחסר את החשיפה בגובה הרחוב. אין בידינו מדידה בגובה הרחוב כדי לבדוק זאת.

פער ראייתי בשאלת המקור (נשאר):

• הנתונים השעתיים מראים מתי הזיהום גבוה, לא ממה הוא נובע. לא נמצאו הפרדת מקורות או סמנים כימיים כמו לבוגלוקוזן או פחמן שחור.
• העלייה הערבית בחורף תואמת שריפת עץ ביתית. אבל גם NO2 עולה בערב ביחס 1.58 (מול 1.11 בקיץ), ומהירות הרוח יורדת ב-35%. זה תואם גם תחבורה ושכבת ערבוב נמוכה. הנתונים אינם מבחינים בין ההסברים.
• הרמה הגבוהה בשעות הלילה והבוקר המוקדמות (כ-20) מצביעה על הצטברות או על זיהום שנשאר מהערב. זה כשלעצמו לא ראיה לקמינים.
• אין דרך לכמת את חלקה של שריפת העץ על סמך הנתונים שנמצאו.

4. אוזון: ממוצעים, שיאים, חריגות ודפוסי זמן

ב-2016–2025 לא נמצאה בטבעון חריגה חוקית מערך הסביבה לאוזון. הספירה הרשמית של ימים עם ערך שמונה-שעתי מעל 140 מק"ג/מ"ק היא 0–3 בשנה (2 ב-2020, 2 ב-2021, 3 ב-2025, ואפס בשאר השנים; טבלה 4א להלן), מתוך 10 המותרים בשנה. השיאים החודשיים בקיץ נמצאים קבוע מעל 100 מק"ג/מ"ק, רמת ההנחיה השמונה-שעתית של WHO.

הטבלה הבאה היא פירוט של 2021 וחודשים נבחרים (2023–2024) בלבד. הסדרה השנתית הרשמית המלאה 2016–2025 מופיעה בטבלה 4א מיד אחריה.

כל הערכים במק"ג/מ"ק. "ממוצע חודשי" הוא ממוצע הריכוזים לאורך החודש, כפי שפורסם בדוח, ולא ממוצע השיאים היומיים.

ערכי ייחוס לאוזון:

• ערך סביבה: 140 מק"ג/מ"ק כממוצע 8 שעות, ומותרות 10 חריגות בשנה. ערך הסביבה החצי-שעתי בוטל ב-2013 (דוח האיגוד 2015).
• ערך התרעה: 240 מק"ג/מ"ק כממוצע שעתי, במשך 3 שעות רצופות.
• ערך יעד: עד 2022 היה 100 מק"ג/מ"ק כממוצע 8 שעות. התיקון של 2022 עדכן את ערך היעד בהתאם ל-WHO, אבל המספר המדויק לא אומת כאן.
• WHO 2021: 100 מק"ג/מ"ק לממוצע 8 שעות, כאחוזון ה-99 (3–4 ימים בשנה). בנוסף 60 מק"ג/מ"ק לעונת השיא: ממוצע השיאים היומיים של 8 שעות, לאורך 6 החודשים הרצופים הגבוהים ביותר.

א. מה פורסם רשמית (מדידה ישירה; ממוצע שנתי, ריכוז 8 שעות מרבי, מספר ימי חריגה מ-140, זמינות), מק"ג/מ"ק:

• נראה שספירת החריגות הרשמית היא ספירת ימים שבהם הממוצע הנע המרבי עלה על 140 (ההיסק מכך שהטבלה המפרטת מציגה ערך אחד ליום, והסכום תואם לספירה): בטבלה 16 בדוח 2021 מופיע לטבעון ערך אחד לכל יום (145.5 ב-6.8.2021 ו-150.7 ב-7.8.2021, שניהם ב-16:00), וכך גם בדוח 2020 (146 ב-31.8.2020 ו-159 ב-4.9.2020).
• סתירה בתוך דוח 2021: טבלה 15 מציגה לטבעון מרבי 147.7, וטבלה 16 מציגה 150.7. הפער (3.0) אינו מוסבר בדוח. אין להסתמך על אחד מהם כמדויק.
• חריגה חוקית: בכל השנים שנבדקו הספירה הרשמית בטבעון נמוכה מ-10 המותרות בשנה. אין חריגה חוקית מערך הסביבה (140).
• 2019 באיגוד: נרשמו 3 ערכים מעל 140 בתחנות האיגוד (איגוד 1, שפרינצק 2), לא בטבעון (דוח 2019, עמ' אוזון). 2015: טבעון מתחת לערך המטרה האירופי (120) לפי דוח 2015.
• ממוצע שנתי: בטבעון 68 (2016), 70 (2017), 66 (2018–2020), 70.3 (2021), 70.3 (2022), 72.2 (2023), 71.8 (2024), 76.0 (2025). בקריית אתא 70, 67, 68, 66, 64, ואז 65.7 (2021), 69.4 (2022), 75.0 (2023), 81.5 (2024), 77.3 (2025). העלייה באתא (65.7, 69.4, 75.0, 81.5 ב-2021–2024) קיימת גם בדוחות הרשמיים, ולכן היא אינה ארטיפקט של ה-API. אבל הדוחות וה-API מגיעים מאותו מכשיר פיזי, ולכן העובדה שהעלייה רשמית אינה שוללת שינוי במכשיר או בכיול, וממוצע שנתי מטשטש קפיצה באמצע שנה (תיקון לניסוח קודם שקבע שאין בסיס לחשד). בדיקת השבר מפורטת בסעיף 4ד.
• ערכי חודשיים רשמיים (מנ"א), ממוצע חודשי / 8 שעות מרבי: טבעון יוני 2023 80.2/117.3, אוגוסט 2024 83.3/127.7, יולי 2024 86.6/118.6, דצמבר 2024 59.5/86.9, דצמבר 2023 53.3/78.6, אוקטובר 2023 73.5/115.5 (מקורות: הדוחות החודשיים בסעיף 8).

ב1. המקדם הרשמי מול הדוחות (o3_official_factor.py, 11.2026) [API מול רשמי]:

• מה מתאים: במקדם 1.90 ספירת הימים מעל 140 זהה לרשמית בכל חמש השנים, המרבי של 2021 זהה (147.7), וה-NO2 במקדם 1.82 זהה עד 0.06. בכך אומת שהמקדם הרשמי הוא שמשמש בדוחות, ושהיחס הקבוע לכל תחנה שתועד בסעיף זה נובע מהמרה לפי גובה, כפי שהעריכה השערת הלחץ.
• פער שיורי: הממוצע השנתי של האוזון ב-API במקדם 1.90 גבוה מהרשמי ב-0.4%–0.9% (יחס 0.991–0.996), והמרבי השמונה-שעתי ב-1%–4% (פרט ל-2021). הסבר סביר: שעות שנפסלו באימות הרשמי ואינן מסומנות ב-API (סעיף "פערים שאינם מוסברים" להלן). זה הפער של 0.5%–1.5% שתועד קודם.
• המקדם האמפירי A (1.886) מול הרשמי (1.90): הפרש 0.7%. A נקבע מהממוצעים, והם מושפעים מהפער השיורי. לכן A נמוך מעט, וספירת הימים בו (87) נמוכה ב-5 ימים מהמקדם הרשמי.
• רגישות לטווח הגובה: גובה התחנה (201 מ') נמצא על הגבול בין שני טווחים. ב-1.94 (טווח 51–200 מ') הספירה מעל 140 ב-2021 וב-2025 יוצאת 3 ו-7, מול 2 ו-3 ברשמי. לכן 1.90 הוא המקדם שהאיגוד משתמש בו בפועל.
• מסקנה: 92 ימים בשנה מעל 100 (ממוצע 2021–2025) [API, במקדם רשמי], 77–132 לפי שנה. זה המספר המוצג מעתה. ההמרות A–E שלהלן נשמרות כתיעוד בלבד.

ב. המרת יחידות: שיטה, פערים מול הדוחות ואי-ודאות (נכתב לפני מענה האיגוד; ראו ב1).

• מה ה-API מחזיר: אוזון ב-ppb (חלקים למיליארד). הדוחות הרשמיים מציגים מק"ג/מ"ק. דוחות האיגוד מציינים שההמרה מבוצעת במרכז הבקרה של האיגוד (דוח 2025, עמ' 27), אך אינם מפרסמים את גורם ההמרה או את טמפרטורת הייחוס. עדכון 11.2026 [רשמי]: במענה לבקשת הבהרה האיגוד מסר את השיטה: 25°C קבוע ולחץ אטמוספרי לפי טווח הגובה של התחנה, ומקדם קבוע לכל טווח, לא לפי טמפרטורה ולחץ בפועל. הוא צירף את טבלת המשרד להגנת הסביבה "ערכי סביבה לניטור רציף כולל מקדמים" (ינואר 2024). לאוזון: 1.96 (0–50 מ'), 1.94 (51–200 מ'), 1.90 (201–400 מ'), 1.85 (401–600 מ'). ל-NO2: 1.88, 1.86, 1.82, 1.78. תחנת טבעון רשומה בגובה 201 מ', ולכן מקדם האוזון שלה 1.90 ומקדם ה-NO2 1.82 (עותק: מקורות/pdf/מגנ_ערכי_סביבה_ומקדמי_המרה_לפי_גובה_2024-01.pdf). הבדיקה מול הדוחות בסעיף "ב1" לעיל. הניתוח שבהמשך הסעיף נכתב לפני המענה, ונשמר כתיעוד של הבדיקה ושל ניתוח הרגישות.
• המרה פיזיקלית סטנדרטית: 1 ppb אוזון = 48.0/(0.082057×T) מק"ג/מ"ק. ב-25°C: 1.962. ב-20°C: 1.995. (המשקל המולקולרי 48.0, לחץ אטמוספרי אחד.)
• ההשוואה (ללא מקדם מותאם): חישבתי את ה-ppb בהמרה ב-25°C ובדקתי את היחס ממוצע רשמי / ממוצע מה-API, בטבלאות 15 (2021) ו-18 (2025), ב-19 תחנות-שנים:

• אימות נוסף מדוחות 2022 ו-2023 (validate_2022_2023.py): היחס רשמי/API ב-25°C: ממוצע O3 בטבעון 0.961 (2022) ו-0.965 (2023), באתא 0.982 ו-0.986; NO2 בטבעון 0.962 ו-0.967, באתא 0.991 ו-0.991; PM2.5 וPM10 זהים (עד 0.05). כלומר היחס בטבעון יציב לאורך שש שנים (0.960–0.965, 2021–2025 ועוד 2022–2023), ובאתא 0.982–0.988. המקסימום השמונה-שעתי: יחס 0.935 (2022) ו-0.956 (2023) בטבעון.
• פרשנות (היסק; הדוחות אינם מתעדים זאת): ל-PM2.5, שאינו מומר, הערכים ב-API זהים לדוחות. לגזים היחס קבוע לכל תחנה (בטבעון סטיית תקן כ-0.001 בין חודשים, שנים וגזים) ושונה בין תחנות. דפוס זה מתאים להמרה שתלויה בתחנה, ולא להפרשי נתונים.
• השערת הלחץ הברומטרי (נבדקה, מסבירה חלק בלבד): המרה מ-ppb למק"ג/מ"ק פרופורציונית ללחץ האוויר, והלחץ בתחנה גבוהה נמוך מהלחץ בגובה פני הים (אטמוספרה סטנדרטית: 0.976 בגובה 201 מ' של טבעון, 0.995 באתא ב-44 מ', 0.993 בעפולה ב-57 מ'). בהשוואה של 19 תחנות-שנים (גבהים 5–527 מ'): היחס הרשמי/API מתואם ללחץ החזוי (מתאם 0.81 בלי תחנת פארק הכרמל של חברת חשמל, R²=0.66; 0.62 עם התחנה, שחרגה: 0.995 ב-2021 ו-0.937 ב-2025). בטבעון הלחץ מסביר 2.4 נקודות אחוז מתוך 3.9 שנצפו; באתא 0.5 מתוך 1.7; בעפולה כמעט הכול. נותר פער קבוע של כ-0.5%–1.5% בכל התחנות (היחס הנצפה חלקי הלחץ החזוי: ממוצע 0.995, סטיית תקן 0.009), שלא הוסבר (טמפרטורת ייחוס שונה מ-25°C, או שיטה אחרת). לכן ההשערה סבירה פיזיקלית ומתיישבת עם הנתונים, אבל לא הוכחה, והיא אינה "תיקון של בדיוק 3.5%–4%". הדוחות לא מציינים שנעשה שימוש בלחץ התחנה (review_checks.py). עדכון 11.2026: ההשערה אושרה במענה האיגוד (25°C ולחץ לפי טווח גובה; ראו ב1).
• שתי המרות נוספות, פיזיקליות ולחץ-מתוקנות (טבעון, 201 מ', P=0.976 atm): D: 25°C, מקדם 1.916; E: 20°C, מקדם 1.948. ימים מעל 100 (2021, 2022, 2023, 2024, 2025, 2026 חלקי): D 85, 86, 99, 88, 140, 87 (ממוצע 2021–2025: 99.6); E 97, 99, 111, 99, 155, 100 (ממוצע 112.2). ימים מעל 140: D 3, 0, 0, 0, 4, 0; E 3, 0, 0, 0, 7, 0. D ו-E מחשבות מסה לנפח בלחץ התחנה (הריכוז הסביבתי בפועל). B ו-C מניחות תנאי ייחוס של פני הים (1 atm), המוסכמה הרגילה בהנחיות ובתקינה האירופית לפי ביקורת עמיתים (לא אומת כאן לתקנות הישראליות; דוחות האיגוד אינם מציינים תנאי ייחוס). ההמרה A משחזרת את הספירות הרשמיות ונמוכה ב-4–5% מכל המרה של 1 atm, כלומר שיטת הדיווח של האיגוד אינה המרה תקנית פשוטה של 1 atm. לכן אין לפסול את B ו-C: המעטפת המלאה 87–134 היא טווח אי-הוודאות; 87–112 הוא תת-הטווח של המרות בלחץ התחנה (A, D, E). (עודכן 11.2026: המקדם הרשמי 1.90 נמצא בין A ל-D, ו-B ו-C אינן בשימוש; ראו ב1.)
• השערת "המרה לפי טמפרטורה בפועל" (הוצעה בביקורת עמיתים; נבדקה ונדחתה): אם ההמרה הרשמית הייתה לפי טמפרטורת האוויר בפועל ולחץ התחנה, היחס הרשמי/API היה אמור להשתנות עם העונה: כ-0.975–0.987 בחודשי הקיץ (טמפרטורה 22–25°C בפרוקסי הכרמל) וכ-1.01–1.02 בדצמבר (13–15°C). בפועל היחס בטבעון קבוע: 0.964–0.967 ב-6 חודשים (יוני, אוקטובר, דצמבר 2023; יולי, אוגוסט, דצמבר 2024). לכן ההמרה אינה עוקבת אחרי הטמפרטורה בפועל. הטמפרטורה המשתמעת (T = 298.15·P/r) היא קבועה לכל תחנה: טבעון 29.5–29.8°C, אתא 28.6–28.9, עפולה כ-25 (מחושב מהיחס החודשי 0.994), ובשאר התחנות (בלי פארק הכרמל) ממוצע 26.4°C, סטיית תקן 2.6, טווח 20–30°C. כלומר ההסבר הסביר ביותר הוא טמפרטורת ייחוס קבועה (כ-20–30°C, ייחודית לתחנה/מכשיר) ולחץ התחנה, לא תנאי השעה. מכאן ש-A אינו "ריכוז בתנאי אמת מקומיים", אלא ריכוז בתנאי ייחוס שנבחרו על ידי האיגוד לתחנה זו. המרות D ו-E (לפי טמפרטורה אמיתית של 20°C–25°C) הן הקרובות ביותר לתנאי אמת, והטווח 87–112 נשאר אי-ודאות גם לגביהן.
• מה לא נעשה: לא הותאם מקדם כללי כדי להתאים ממוצעים. הצגתי המרות מפורשות (בתחילה שלוש, A–C; D ו-E נוספו בהמשך, בסך הכול חמש), ובאחת מהן (A) המקדם הוא היחס הנצפה בטבעון מול הדוחות הרשמיים, שנקבע מממוצעי 2021 ו-2025 (1.887 ו-1.885, כלומר 1.886) ונבדק על נתונים שלא שימשו לקביעתו: ממוצע שנתי 2024 (חזוי 71.9, רשמי 71.8), 6 ממוצעים חודשיים, ו-3 ספירות של ימי חריגה מ-140: 2021: 2 (רשמי 2), 2024: 0 (רשמי 0), 2025: 3 (רשמי 3). בהמרה ב-25°C יוצאים 4, 0 ו-8. לכן לתחנת טבעון המרה A משחזרת את הספירות הרשמיות, והיא ההערכה הטובה ביותר להשוואה לספירות הרשמיות. המרה B (25°C) ו-C (20°C) הן המרות פיזיקליות ותנאי הגבול העליונים.
• פערים שאינם מוסברים: (1) המקסימום השמונה-שעתי ב-API (25°C) גבוה מהרשמי ב-3% עד 12% (יחס 0.88–0.99, ממוצע 0.93–0.96). בטבעון בשיאים שנתיים היחס עקבי עם המקדם (0.969, 0.956, 0.952), אבל בחודשים החורפיים יחס המקסימום נמוך יותר (0.83 בדצמבר 2023, 0.91 בדצמבר 2024). כנראה הנתונים הרשמיים עברו אימות או פסילה של שעות, אך לא ניתן לאמת זאת. (2) ב-2024 הממוצע השנתי של PM2.5 ב-API נראה שונה מהרשמי ב-1.2 בטבעון וב-1.6 באתא. נפתר (11.2026): הסיבה הייתה הסטת שורות בטבלה 20, והאיגוד תיקן אותה (טבעון 14.1, אתא 16.1; סעיף 3).
• איזה נתון עדיף: לסטטיסטיקות שפורסמו (ממוצע שנתי, מרבי, מספר חריגות מ-140) הדוח הרשמי עדיף, כי הוא מאומת ובעל זמינות מוגדרת. ל-API יש יתרון בכך שהוא היחיד שמאפשר ספירת ימים מעל 100, דפוסי שעות ועיתוי, אבל הוא אינו מאומת, והמרתו אינה מוכרת. עד מענה האיגוד ספירות הימים מעל 100 הוצגו כטווח. מאז שהמקדם הרשמי ידוע (ב1) הן מוצגות במקדם 1.90.

ג. ספירת ימים בטבעון לפי ההמרות שנבדקו לפני מענה האיגוד (MDA8 מעל 100 ו-140; מק"ג/מ"ק). במקדם הרשמי 1.90: 77, 80, 93, 80, 132 ו-81 ימים מעל 100 (2021–2026), ו-2, 0, 0, 0, 3 ו-0 ימים מעל 140 (טבלה ב1).

המרות פיזיקליות בלחץ התחנה (201 מ', P=0.976 atm; טבעון בלבד):

• טווח (לפני מענה האיגוד): בממוצע שנתי (2021–2025) ימים מעל 100: 87 (A) עד 134 (C), 118 ב-B. במקדם הרשמי (1.90): 92. הנחיית WHO מתירה 3–4 ימים בשנה (אחוזון 99). לפי כל ההמרות, הרף נחצה פי כ-20 עד פי כ-45 יותר מההנחיה. הממצא האיכותי (חריגה חוזרת ונשנית מהנחיית WHO) יציב לכל המרה.
• ערך הסביבה הישראלי (140): A משחזר את הספירה הרשמית בכל חמש השנים 2021–2025 (2, 0, 0, 0, 3). B ו-C מעלים את 2025 ל-8 עד 10, כלומר סביב המגבלה, ולכן לא ניתן לשלול חריגה חוקית ב-2025 לפי ההמרה הפיזיקלית. הספירה הרשמית לשנה זו היא 3.
• רגישות לאימות: כולל שעות שהרשת סימנה כלא תקפות, הספירה גדלה ל-85–176 ב-A ו-114–208 ב-B. מוצג: שעות לא תקפות הוצאו, כדי לא להפריז.
• ערך עונת השיא של WHO (60): הממוצע הגבוה ביותר של 6 חודשים רצופים של MDA8: A 93.8, 96.2, 96.6, 96.2, 104.8 (2025), 96.8 (2026); B 97.6, 100.0, 100.5, 100.1, 109.0, 100.7. פי 1.6–1.8 מההנחיה.
• אחוזון 99 של MDA8 (A): 131.7, 124.1, 123.6, 123.4, 137.7, 116.4 (2021–2026). הנחיית WHO: 100.
• התפלגות לפי חודש (2021–2025, A): ממוצע MDA8 חודשי 71 (ינואר), 78, 91, 94, 96, 96, 100 (יולי), 98, 96, 91, 80, 67 (דצמבר). ימים מעל 100 בשנה לפי חודש (A): 0, 1, 7, 7.8, 12.8, 10.4, 16.4 (יולי), 11.4, 10.8, 7.8, 1.8, 0. כלומר חריגה מההנחיה אינה רק קיצית: מרץ עד אוקטובר.
• התפלגות לפי שעה: בקיץ (יוני–אוגוסט) הממוצע השעתי הגבוה ביותר הוא 104 בשעה 11:00 (שעון חורף), שמסתיימת בשעות הצהריים; ממוצע נע 8-שעתי מעל 100 מסתיים בעיקר בין 14:00 ל-20:00 (שעון חורף; שעון קיץ מאחר בשעה). בלילה בקיץ 71–72.
• ריכוז שעתי מרבי (מק"ג/מ"ק; A / B): קיץ (יוני–אוגוסט): 2021 173.3 / 180.3 (4.8.2021), 2022 156.9 / 163.2 (24.6.2022), 2023 140.9 / 146.5 (23.7.2023), 2024 176.3 / 183.4 (10.7.2024), 2025 154.8 / 161.1 (27.6.2025), 2026 139.6 / 145.2 (19.7.2026). מרבי שנתי: 2023 153.1 / 159.3 (17.5.2023), 2025 196.0 / 203.8 (25.5.2025), 2026 142.4 / 148.1 (12.5.2026). אף ערך שעתי לא התקרב לערך ההתרעה (240).

ד. השוואה תלת-מוקדית: קריית אתא (מפרץ), טבעון (רכס), עפולה (עמק).

תחנות: קריית אתא, תחנה 88 "מרכז העיר" (44 מ'), טבעון, תחנה 137 (201 מ'), עפולה, תחנה 1 (57 מ', המשרד להגנת הסביבה; כ-20 ק"מ מזרח-דרום-מזרח לטבעון). air-stations ב-data.gov.il אינו כולל מזהים, ולכן המזהה נמצא ברשימת התחנות של ה-API. זיהוי אתא אומת: בדוחות החודשיים של מנ"א התחנה נקראת "קריית אתא – מרכז העיר", ו-PM2.5 שלה ב-API תואם לדוח השנתי 2025 (17.3 מול 17.2, כיסוי 66% מול 65%). ההמרה לכל תחנה היא ההמרה הרשמית-שקולה שלה: טבעון 1.886, אתא 1.934, עפולה 1.950 (היחס הנצפה מול הדוחות). ב-25°C מקדם משותף. עדכון 11.2026: המקדמים הרשמיים לפי טבלת הגובה הם טבעון 1.90 (201 מ'), אתא 1.96 (44 מ', טווח 0–50) ועפולה 1.94 (57 מ', טווח 51–200). באתא, ה-API במקדם 1.96 גבוה מהממוצע הרשמי ב-1.6%–2.0%, ובמקדם 1.94 ב-0.3%–0.8%. ייתכן שהאיגוד משייך את התחנה לטווח 51–200 מ'; לא אומת.

• הערה על ההמרות בהשוואה בין תחנות: שורות "25°C משותף" ו-"20°C" הן המרות בתנאי ייחוס אחידים (1 atm) ולכן מתאימות להשוואה בין גבהים שונים (44, 57 ו-201 מ'); השורה "רשמית-שקולה" משתמשת במקדם שונה לכל תחנה, לפי שיטת האיגוד. ההשוואה הנקייה ביותר בין גבהים היא ב-ppb (בהמשך).
• עפולה גבוהה מטבעון ומאתא בכל ההמרות (163 ימים בשנה מול 92 בטבעון במקדמים הרשמיים; 165–177 מול 87–134 בהמרות שנבדקו קודם). זה הממצא היציב. ההפרש בממוצע MDA8 הקיצי 17 מק"ג/מ"ק בהמרה רשמית-שקולה.
• קריית אתא מול טבעון: הסדר תלוי בהמרה ובשנה. במקדמים הרשמיים אתא (99–111) מעל טבעון (92). בהמרה רשמית-שקולה אתא (97) מעל טבעון (87). ב-25°C טבעון (118) מעל אתא (111). בממוצע השנתי הרשמי: 2021 אתא נמוכה (65.7 מול 70.3), 2024 אתא גבוהה (81.5 מול 71.8), 2025 קרובות (77.3 מול 76.0). לכן אין ממצא יציב על הבדל בין אתא לטבעון, והטענה שהאוזון נבנה יותר במורד הרוח מטבעון בהשוואה לאתא אינה נתמכת באופן עקבי. ההסבר העיקרי לאי-העקביות אינו רק ההמרה אלא שינוי בסדרת אתא לאורך הזמן (להלן).
• שבר בסדרת קריית אתא (ביקורת עמיתים; review_round5.py) [API, תוצאה מחושבת]: ימי אתא מעל 100 קפצו מ-33 ו-42 ב-2021 ו-2022 ל-115, 176 ו-120 ב-2023–2025, ובטבעון המספר נשאר 71–125. הפרש הממוצע החודשי של האוזון (אתא פחות טבעון, ppb, ללא המרה) היה שלילי בחודשי האביב–סתיו של 2021 וב-5–7.2022 (כ-−2 עד −9), עבר לכ-0 ב-8.2022 ובקיץ 2023, והפך חיובי (+3 עד +6) בחורף 2024–2025 ובקיץ 2024, וב-2026. התאמת קפיצה יחידה טובה ביותר: סביב 12.2022 (ממוצע לפני −2.4 ppb, אחרי +2.0; 35% מהשונות). לעומת פארק הכרמל (527 מ'): הפרש אתא–כרמל קופץ סביב 5.2023 מ-−10.8 ל-−5.5 ppb (39% מהשונות), והפרש טבעון–כרמל אינו קופץ (9%), כלומר השינוי נוגע לאתא ולא לטבעון. לעומת עפולה אין קפיצה מובהקת (4%; עפולה עצמה משתנה עונתית). במקביל NO2 ו-NOx באתא לא ירדו ביחס לטבעון (קפיצת הפרש NO2 מסבירה 16% מהשונות), ולכן ההסבר "פחות טיטרציה" אינו נתמך. NO באתא עלה בנפרד: 0.2–0.5 ppb ב-2021–2022 ל-1–2.8 ppb ב-2025 (קפיצה בהפרש NO סביב 2.2025, 50% מהשונות). מסקנה: אתא עלתה בכ-4–5 ppb ביחס לטבעון ולכרמל בין אמצע 2022 לאמצע 2023. לא ניתן לקבוע אם זה שינוי כיול או מכשיר, או שינוי אמיתי; לא אותר תיעוד שינוי במכשיר. יש להימנע מקביעה שהעלייה באתא אמיתית עד לבירור עם האיגוד.
• השוואה ב-ppb (יחס ערבוב) בין גבהים שונים (נבדק ב-review_round5.py) [API]: להשוואת אתא (44 מ') וטבעון (201 מ') יחס הערבוב (ppb) הוא המדד המתאים להשערה על הסעת אוזון לאורך הציר: חבילת אוויר שעולה אדיאבטית משמרת יחס ערבוב, וצפיפות המסה יורדת בכ-1.9% בהפרש 157 מ' (הערכה ברומטרית, לא מדידה), כך שריכוז במק"ג/מ"ק מקומי יורד בלי שינוי כימי. ההמרה הרשמית של האיגוד לכל תחנה אינה ידועה כמתקנת לגובה. בממוצע MDA8 קיצי (יוני–אוגוסט, ppb, 514 ימים משותפים): אתא 50.1, טבעון 52.1 (הפרש −2.0). לפי שנה (אתא / טבעון): 2021 43.0 / 50.2; 2022 44.1 / 52.2; 2023 50.7 / 51.0; 2024 56.5 / 52.0; 2025 53.1 / 55.6. ימים עם MDA8 מעל 51 ppb (כ-100 מק"ג/מ"ק ב-25°C), אתא / טבעון: 93 / 198 ב-2021–2022, ו-456 / 362 ב-2023–2025. כלומר גם ב-ppb טבעון גבוהה מאתא בתקופה המצרפית, אבל ההפרש כולו נובע מ-2021–2022 ומתהפך ב-2024; הסדר תלוי בתקופה (שבר אתא) יותר מאשר בהמרה.
• עפולה כפי שמופיעה בדוחות החודשיים של מנ"א (נבדק במקור): 8 שעות מרבי / ממוצע חודשי. יוני 2023: 124.4/80.3, אוקטובר 2023: 131.2/73.4, דצמבר 2023: 83.0/47.5, אוגוסט 2024: 164.1/94.9 עם 2 חריגות מ-140, דצמבר 2024: 95.4/50.3. טבעון באותם חודשים: 117.3/80.2, 115.5/73.5, 78.6/53.3, 127.7/83.3, 86.9/59.5. כלומר ב-5 מ-5 חודשים עפולה מעל טבעון בשיא ה-8 שעות. ביולי 2024 זמינות עפולה בדוח 32% בלבד. ה-API תואם בספירת אוגוסט 2024 (2 ימים מעל 140).
• עפולה בחריגה חוקית ב-2025? הסדרה נותנת 38–40 ימים מעל 140 ב-2025, מעל 10 המותרות. זהו ממצא ראשוני בלבד: לא נמצא דוח שנתי רשמי לעפולה ל-2025, ויחס המקסימום מול הדוחות החודשיים בעפולה (0.89–0.98) מעיד שהשיאים ב-API גבוהים מהרשמיים. אין לצטטו כחריגה חוקית.
• שיתוף בין התחנות (2021–2025, 1,644 ימים תקפים בשלוש התחנות; תלוי בהמרה): ב-25°C ב-94% מהימים שבהם טבעון חצתה את 100 גם עפולה חצתה, וב-69% גם אתא. בהמרה רשמית-שקולה: 96% ו-71%. המתאם בין ה-MDA8 היומי (בלתי תלוי בהמרה): טבעון-עפולה 0.89, טבעון-אתא 0.83, אתא-עפולה 0.82. בהמרה רשמית-שקולה, מתוך 386 ימי טבעון מעל 100: ב-270 חצו כל שלוש התחנות, ב-12 רק טבעון. בנוסף 260 ימים רק עפולה ו-18 ימים רק אתא. (ב-25°C: 358 / 27 / 197 / 28 מתוך 526 ימי טבעון.)
• הערה על החיתוך המשותף: מתוך 1,806 ימי טבעון תקפים (2021–2025) נשארו 1,644 בחיתוך של שלוש התחנות. נפלו 162 ימים: 99 בגלל עפולה ו-69 בגלל אתא. בימים שנפלו היו 50 ימי טבעון מעל 100 (בהמרה A; 66 ב-B), ולכן 436 הופכים ל-386 (ב-B: 592 ל-526). יולי 2024 תורם חלק: לעפולה רק 31% שעות תקפות באוזון ו-9 מ-31 ימים תקפים, ובטבעון 21 מ-31 ימים מעל 100; ביולי 2024 נפלו 22 ימים, מהם 14 מעל 100. זה 28% מהאובדן בלבד. השאר מתפזר בין חודשי קיץ אחרים (יולי 2023: 9 ימים, יולי 2025: 7, יוני 2024: 3) ובחסרים של אתא. הירידה אינה אקראית ואינה מוסברת בחודש אחד.
• עיתוי השיאים (בלתי תלוי בהמרה): ב-205 ימי קיץ (יוני–אוגוסט) שבהם השיא השעתי עלה על 100 בשלוש התחנות, שעת השיא החציונית (שעון חורף) היא 11:00 בטבעון ובאתא ו-12:00 בעפולה. עפולה אחרי טבעון בממוצע 0.54 שעות (רווח סמך 95%: 0.19–0.88; חציון שעה), אחרי אתא ב-0.81 (0.39–1.24); טבעון אחרי אתא 0.27 (−0.08 עד 0.60, לא מובהק). המתאם הצולב הגבוה ביותר: עפולה מפגרת בשעה אחרי טבעון ואחרי אתא, ואפס בין טבעון לאתא.
• פרשנות (השערה מנגנונית): התוצאה עקבית עם התקדמות שיא האוזון מזרחה לעמק בכשעה, אבל אינה מוכיחה הסעה. הרזולוציה שעה, ההפרש מתחת לשעה ברוב הימים, ועיתוי השיא תלוי גם בחימום הקרקע, בעומק שכבת הערבוב ובשקיעה יבשה. לא נבדקו וקטורי רוח לאורך הציר (לעפולה אין כיוון רוח בסדרה). בין אתא לטבעון אין הפרש מובהק.
• כיסוי: עפולה 93%, אתא 94%, טבעון 95% (שעות תקפות באוזון).

ה. השוואה לשיאי הדוחות החודשיים (אזהרת אימות). בדוחות החודשיים המקסימום השמונה-שעתי ב-API (25°C) גבוה מהרשמי ב-1–17% בטבעון (יחס 0.83–0.97): יולי 2024 133.5 מול 118.6; דצמבר 2023 95.0 מול 78.6; דצמבר 2024 95.1 מול 86.9; יוני 2023 ו-אוגוסט 2024 קרובים (3–4%). אחרי המקדם A הפערים בקיץ קטנים (למשל אוגוסט 2024: 127.7 רשמי מול 127.0). הגורם לפער הגדול יותר בחורף (שעות שנפסלו, או תיקון נקודת אפס) לא נקבע. לא משנה את ספירת הימים בקיץ.

ו. דפוסי זמן ומיקום.

• השיאים בקיץ ובאביב, באחר הצהריים (חלון 8 שעות שמסתיים 14:00–20:00 בשעון חורף). בדוחות 2020–2021 שעת האירוע של הערך המרבי היא 16:00.
• ה-API אינו מכיל טמפרטורה, ולכן הקשר לטמפרטורה לא נבדק במקור. דוחות 2019–2021 מציינים ימי שרב עם טמפרטורות 33–39°C בימי השיא.
• עפולה והתפלגות לפי חודש ושעה: בוצעו (סעיפים ג ו-ד). נתוני עפולה לפי דוחות חודשיים של מנ"א ו-API.

5. רוח, טופוגרפיה, פליטות ופיזור מזהמים

לא נמצא מודל פיזור מאומת עם תוצאות בקריית טבעון. ניתוח ריכוזים לפי כיוון רוח בתחנה בוצע כאן לראשונה, מנתונים שעתיים (ראו להלן). אי אפשר להכריע כמותית אם זיהום מהמפרץ "מדלג" מעל טבעון, כי התחנה אינה מודדת את אלרואי ואינה מודדת SO2 או בנזן.

מה נמדד בתחנה:

• בתחנת טבעון נמדדים, לפי הדוח, NOx, NO, NO2, אוזון, PM2.5 ו-PM10, SO2 (עד אוקטובר 2021), מהירות וכיוון רוח וטמפרטורה (TEMP; ללא לחות בדוח, בעוד data.gov.il מציין גם RH). ה-API מחזיר רק 8 ערוצים: PM2.5, PM10, O3, NO, NO2, NOx, WD, WS (דוח האיגוד 2021, טבלה 1).
• נתוני הרוח נמדדים באותו אתר. לכן הייצוג המקומי שלהם טוב יותר מנתוני תחנה מטאורולוגית מרוחקת.
• גובה התחנה: לפי רשימת התחנות של המשרד להגנת הסביבה ב-data.gov.il ולפי ה-API של מנ"א: 201 מ' מעל פני הים, וחיישנים 22 מ' מעל הקרקע.
• מגבלת ייצוג (השערה מנגנונית): מד הרוח על גג המועצה מודד ברום הרכס. אלרואי וקריית חרושת שוכנות בעמק נחל קישון בגובה נמוך מהתחנה (גובה אלרואי המדויק לא אומת במקור). הנחת הניקוז הקטבטי בלילות שקטים, שבה אוויר קר גולש מהרכס אל העמק וכולא שם פליטות מקומיות, סבירה פיזיקלית אבל לא נבדקה בנתונים: אין תחנה קבועה בעמק. זה הנימוק המקצועי להצבת התחנה הניידת באלרואי. מהסיבה הזו ממצאי סעיף זה על כיוון הרוח חלים על הרכס בלבד.
• קריית חרושת [פער ראייתי]: הגדרת המחקר כוללת את קריית חרושת. בדוחות השנתיים של האיגוד 2015–2025 שנקראו (חיפוש טקסט של המילה "חרושת"; דוח 2025 נבדק ב-PDF) לא אותרה בה תחנת ניטור קבועה, ניידת או דיגום. האזכורים אגביים: תכנון קיר אקוסטי בקטע אלרואי–קריית חרושת בכביש 6 (דוח 2016, פרק רעש), בקשות לאישור היתרי בנייה למרכזי מסחר חדשים בקריית חרושת ובצל אורנים (דוח 2024, תכנון), ושם מפעל. ממצאי הרוח, הרמה והאוזון בתחנת הרכס אינם מייצגים אותה, ואין עליה נתון חשיפה.
• SO2 בתחנת טבעון, סדרה רשמית 2016–2020 [רשמי] (נוסף בסבב 5; ה-API אינו חושף SO2 בטבעון): מק"ג/מ"ק, מתוך טבלת "סיכום שנתי של מדידות SO2" בכל דוח (ערך סביבה שעתי 350 ויממתי 50).

מקורות: דוח 2016, טבלה 1א; דוחות 2017–2020 (קישורים בסעיף 4א). 2021: טבלה 9 בדוח 2021 (10 תחנות האיגוד ועוד שתיים של גופים אחרים) אינה כוללת שורה לטבעון, ובהערה לטבלה 1 נכתב שמכשיר ה-SO2 בטבעון נסגר מנובמבר 2021; לכן אין ערך רשמי ל-2021, ולא חולץ. הערכים רחוקים מערכי הסביבה (מרבי שעתי עד 13% מ-350, מרבי יממתי עד 36% מ-50), אך הם ממוצעי תחנה במרכז היישוב ולא מייצגים את אלרואי; אין SO2 לאחר 2021 בטבעון. - מדידת SO2 בתחנה הופסקה בנובמבר 2021.

מודלים שאותרו:

• מה המודל הזה אומר ומה לא: זו תוצאת מודל בלבד, בת 12 שנים, מבוססת על פליטות שהמסמך עצמו מתאר כ"פחתו משמעותית" בתקופת הכנתו. היא סותרת את הפחד מחשיפה גבוהה כרונית בשכונה הסמוכה, אבל אינה בודקת אירועים תפעוליים כמו ריקון מכל ב-2015 (סעיף 2), שלא נכללים בפליטות רגילות. אין להציג אותה כראיה לחשיפה בפועל. המודל חל על צל אורנים ולא על אלרואי עצמה.
• ייתכן שקיימים מודלים נוספים בתסקירים או בסקרי סיכונים שאינם מקוונים, למשל סקר הסיכונים לשכונת "נופי כרמל" מ-2016.

ראיות עקיפות לכך שזיהום מגיע לטבעון:

• 2003: אירוע עשן שחור מבז"ן גרם להנחיה לתושבי טבעון להישאר בבתים (וואלה, 2006). זו ראיה שפלומה מהמפרץ יכולה להגיע לטבעון באירוע קיצון. היא אינה מעידה על תדירות.
• 2015: האיגוד תיעד עליות חוזרות של SO2 ו-NOx בתחנות על רכס הכרמל, כשהרוח דרום–דרום-מערבית. הוא ייחס אותן לתחנת הכוח אורות רבין בחדרה, במרחק כ-50 ק"מ (דוח 2015). זה ממצא מחקרי אזורי, לא מקומי לטבעון.
• אינוורסיה נמוכה: בדוח האיגוד ל-2021 מצוין אירוע של אינוורסיה נמוכה (100–125 מ') שבו נמדדו ריכוזים גבוהים. הניסוח הקודם בדוח זה ("100–250 מ' ורוחות 0.5–3 מ'/ש' בתחזיות המשרד") לא אותר במקור ולכן הוסר. בתנאי אינוורסיה נמוכה מקורות נמוכים, כמו חוות מכלים, תחבורה וקמינים, עלולים להצטבר מקומית. זו השערה מנגנונית לטבעון.

הטענה ש"הזיהום מדלג מעל טבעון":

• יש ראיה לכך שאין הגנה מוחלטת: אירוע 2003, וממצא "הנקודה החמה" מ-2016 שהופרך חלקית.
• תדירות החשיפה וריכוזה לפי כיוון רוח לא נמדדו בניתוח שפורסם.
• ההבחנה בין רוחות מערביות וצפון-מערביות (270°–315°) לבין שאר הכיוונים נבדקה כעת בנתונים שעתיים מסונכרנים. התוצאות להלן.

ריכוזים לפי סקטור רוח [API: חישוב שלי מקובצי מנ"א, 2021 – 17.10.2026; שעות עם מהירות רוח ≥0.5 מ'/ש'; לא מאומת רשמית]:

NO2 ו-NOx במק"ג/מ"ק בהמרה ב-25°C (במקדם הרשמי לטבעון, 1.82, הערכים נמוכים בכ-3.2%; היחסים בין הסקטורים אינם משתנים). PM2.5 ו-PM10 במק"ג/מ"ק ישירות.

• לא נמצאה עלייה ממוצעת ברוח מהמפרץ (תוצאה מחושבת, [API]). הריכוזים הממוצעים בסקטור זה הם הנמוכים בטבלה, ולא הגבוהים. יחס גולמי מפרץ/מזרח: 0.52 ל-NO2 ו-0.64 ל-PM2.5. יחס מפרץ/שאר הכיוונים: 0.61 ו-0.74.
• אחרי תיקון לשעה ביממה, חודש, שנה ומהירות רוח (רגרסיה לוגריתמית, שגיאות תקן מקובצות לפי יום): ריכוז NO2 בסקטור המפרץ הוא פי 0.71 משאר הכיוונים (רווח סמך 95%: 0.68–0.74; p<10⁻⁵⁰). PM2.5: פי 0.82 (0.80–0.85; p<10⁻³⁰). לעומת סקטור המזרח: פי 0.64 ו-0.67.
• התוצאה יציבה: בכל אחד מ-6 השילובים של עונה (חורף, קיץ, מעבר) וחלק ביממה (10:00–17:00 מול 18:00–09:00), ריכוזי NO2 ו-PM2.5 בסקטור המפרץ נמוכים משמעותית מאלה שבסקטורי המזרח והדרום. בסקטור המפרץ הם הנמוכים ביותר ברוב השילובים. החריג: ב-NO2 בלילות עונות המעבר, הסקטור WSW נמוך יותר (6.07 מול 7.72). בכל טווחי מהירות הרוח ריכוזי המפרץ נמוכים משאר הכיוונים.
• הסבר סביר, לא מוכח: הרוח מהמערב-צפון-מערב היא בעיקר רוח ים ביום, ואוויר ימי נקי יחסית. הריכוזים הגבוהים נמדדים ברוח דרומית ומזרחית, בלילה ובחורף. הרוח מהמפרץ נושבת ב-8.6% מהשעות בחורף ביום וב-5.0% בלילה, אך ב-32% מהשעות בקיץ ביום. מה גורם לריכוזים הגבוהים בכיוונים האלה נבחן בבדיקת הסטגנציה להלן, והתשובה שונה בין NO2 ל-PM2.5.

אוזון והזנבות העליונים לפי סקטור רוח [API] (טבעון, 2021 – 17.10.2026, WS≥0.5; אוזון בהמרה A; הוספה לבקשת ביקורת עמיתים):

• אוזון: הגבוה ביותר ברוחות ממערב לצפון (בסקטורי WSW, מפרץ וצפון), הנמוך ברוחות ממזרח ומדרום. אבל ההבדל הגולמי נובע מעונה ושעה: רוחות מערביות שכיחות ביום ובקיץ, כאשר האוזון גבוה. בשעות 10:00–17:00 ביוני–אוגוסט הממוצע בסקטור המפרץ 97.7, בצפון 95.0, ב-WSW 101.3, וההבדל המתוקן של סקטור המפרץ מול כל היתר הוא פי 0.99 (רווח סמך 95%: 0.976–1.004), כלומר אין עדות לעודף אוזון בגלל סקטור הרוח עצמו. בכל השעות והעונות המתוקן הוא פי 1.048 (1.038–1.059). מסקנה: אוזון מגיע לרכס בזרימות ימיות באותן שעות, אבל התחנה אינה יכולה להפריד בין "אוזון שנוצר מהמפרץ" לבין אוזון אזורי רקע.
• הזנבות העליונים (אחוזון 99, לכל השעות): בסקטור המפרץ NO2 28.8, PM2.5 35.9 ו-PM10 96.7, כולם נמוכים או שווים לסקטורי הצפון, ונמוכים בהרבה מסקטורי המזרח, הדרום ו-WSW ל-PM. מבין 1% השעות הגבוהות ביותר, סקטור המפרץ מייצג 7.5% מהשעות הגבוהות של PM2.5 (חלקו בכלל השעות 17.3%), 8.9% של PM10 ו-11% של NO2. שעות ה-NO2 הגבוהות באות בעיקר מהצפון (60% מול חלק של 37% מהשעות). שעות ה-PM הגבוהות באות מדרום, מזרח ו-WSW (77% של PM2.5), בהתאם לאבק אזורי. אין, אפוא, עודף בזנב העליון בגזרה 270°–315° כולה למזהמים שנמדדו. אולם הפירוק לפי אזימוט שבהמשך מראה עודף בזנב NO2 ו-NOx בתת-גזרה 305°–335° ובצפון, ולכן המשפט הזה נכון לגזרה כולה ולא לתת-הגזרות שבה.
• מגבלה: אחוזון 99 על כל השעות אינו זיהוי אירועי פלומה (שמופיעים ב-1%–2% מהשעות ואולי פחות). לא נבדקו שעות בודדות לפי יציבות או מקור, ולא SO2, בנזן ו-H2S.

פירוק מחדש לפי אזימוט (ביקורת עמיתים; review_round5.py, review_round5b.py) [API, תוצאה מחושבת]:

אזימוט מתחנת טבעון (32.7222°N, 35.1302°E), לפי קואורדינטות מרשימת התחנות של מנ"א: קריית אתא (תחנה 88) 351° ו-10.1 ק"מ; פארק הכרמל (69) 281° ו-9.0 ק"מ; ניידת 344 226° ו-2.4 ק"מ; עפולה 131° ו-20.1 ק"מ. האזימוטים לשאר התחנות חושבו מקובץ התחנות הרשמי של מנ"א השמור בתיקייה (station_bearings.py, station_bearings_output.txt). תחנות הניטור שבתוך מתחם התעשייה ובסמוך לו נמצאות באזימוט 317°–331°: נחל הקישון (517) 317° ו-11.1 ק"מ; בז"ן צפונית (594) 324° ו-10.4 ק"מ; ניידת בז"ן (415) 325° ו-9.6 ק"מ; ניידת 4 של המשרד להגנת הסביבה (322) 325° ו-8.7 ק"מ; תש"ן 1, 2 ו-3 (627, 628, 629) 326°–330° ו-13.1–13.7 ק"מ; קריית חיים-מערבית (499) 330° ו-13.7 ק"מ; קריית בנימין (97) 331° ו-8.4 ק"מ. בקצה הדרומי של הצד המערבי: נשר (87) 303°, כפר חסידים (98) 305°, נווה שאנן (86) 306°, צ'ק פוסט (96) 312°. קריית אתא (88) 351° ו-10.1 ק"מ, וניידת 9 (602) 348°. כלומר הגזרה 305°–335° היא הכיוון לתחנות המתחם התעשייתי והקישון, והגזרה 270°–305° אינה כזו. זהו אזימוט של מיקומי תחנות ניטור, לא של מקורות פליטה או של ארובות; הוא מקרב את כיוון המתחם בלבד (±כמה מעלות, בגלל גודל המתחם). בקובץ התחנות אין קואורדינטות לחוות המכלים באלרואי ולקריית חרושת; ניידת 344 (226°, 2.4 ק"מ) היא מיקום הניידת ב-API ולא מיקום החווה.

NO2 במק"ג/מ"ק (25°C). "מתוקן" הוא רגרסיית OLS על לוג הריכוז עם שעה, חודש, שנה וקבוצת מהירות רוח, שגיאות תקן מקובצות לפי יום. "עודף הסיכוי" הוא מודל הסתברות ליניארי להיות מעל אחוזון 99 עם אותן בקרות. בייחוס 0.62% מהשעות מעל הסף, כלומר בגזרה 305°–335° השיעור כפי 3.2 וב-335°–45° כפי 2.5.

• NOx: אותו דפוס לאחוזון 99 (39.1 מק"ג/מ"ק): עודף של +1.00 נק' אחוז (0.53–1.47) בגזרה 305°–335° על בסיס 0.96%, +0.48 (0.04–0.92) בגזרה 335°–45°, ללא עודף ב-270°–305°. באחוזון 95 אין עודף מובהק ב-NO2 וב-NOx, כלומר העודף הוא בזנב הקיצוני בלבד.
• לפי שעות היממה (הגדרה מתוקנת בעקבות ביקורת עמיתים; review_round5c.py) [API, תוצאה מחושבת]: בניסוח קודם הוגדר "לילה" ככל שעה שאינה 10:00–17:00, וכלל גם את שעות העומס של הבוקר (06:00–09:59) ושל הערב (18:00–20:00); ההגדרה הוחלפה. כעת "לילה" הוא 00:00–05:00 בלבד, ובנפרד בוקר 06:00–09:59, צהריים 10:00–17:59 וערב 18:00–23:59. שיעור שעות NO2 מעל אחוזון 99 (32.7 מק"ג/מ"ק), באחוזים מהשעות, לפי גזרה (ייחוס / 270°–305° / 305°–335° / 335°–45°): לילה 00:00–05:00: חורף 0.41 / 0 / 1.69 / 4.35; עונות מעבר 0.24 / 0.83 / 4.80 / 4.40; יחד בלי הקיץ 0.32 / 0.66 / 4.33 / 4.39 (n: 3,755 / 301 / 785 / 751). אחרי בקרת שעה, חודש, שנה ומהירות רוח, העודף בלילה: +3.03 נק' אחוז (1.67–4.38) בגזרה 305°–335° ו-+2.87 (1.40–4.35) בגזרה 335°–45°, על בסיס ייחוס 0.27%, כלומר פי 12 ופי 11; ב-270°–305° +0.95 (0.23–1.66). בוקר 06:00–09:59: +1.16 (0.18–2.13) ו-+1.10 (−0.33 עד 2.53, לא מובהק) על בסיס 0.31%. צהריים: +0.64 (0.20–1.09) ו-+0.07 (לא מובהק) על 0.33%. ערב: +1.72 (0.32–3.13) ו-+1.04 (−0.21 עד 2.29, לא מובהק) על 2.41%. ב-NOx (אחוזון 99: 39.1) דפוס דומה: בלילה +1.97 (0.95–2.98) ו-+1.51 (0.37–2.65) על 0.18%; בשעות עומס הבוקר והערב אין עודף מובהק בגזרות הצפוניות. כלומר העודף מרוכז בשעות 00:00–05:00 ולא נובע משעות העומס. פי 3.2 ו-2.5 בטבלה שלמעלה הם ממוצע על כל שעות היממה ומטשטשים את הריכוז הלילי. בקיץ ביום 0% בכל הגזרות. [השערה] יציבות לילית ורוח חלשה; הנתונים אינם מזהים מקור.
• PM2.5, PM10 ואוזון: ללא עודף בזנב. חלקן של הגזרות 305°–335° ו-335°–45° בשעות PM2.5 מעל אחוזון 99 הוא 10.1% ו-8.7% (חלקן בכלל השעות 21.9% ו-22.0%); ממוצע PM2.5 המתוקן פי 0.75 ו-0.82 מול הייחוס. אוזון בקיץ ביום (12:00–17:00): ממוצע 51.2, 50.7, 48.9, ו-53.7 ppb בגזרות 270°–305°, 305°–335°, 335°–45° והייחוס.
• תוצאת הרוח החלשה: יחס NO2 ברוח 0.5–1 מ'/ש' ל-1–3 מ'/ש': 1.22 (270°–305°), 0.81 (305°–335°), 1.16 (335°–45°), 0.97 (ייחוס); PM2.5: 0.97, 0.97, 1.06, 0.85. ההטרוגניות לפי גזרה נשמרת.
• פרשנות [השערה] והגבלות: ברוח צפון-מערבית עד צפונית יש יותר שעות של NO2 קיצוני, בעיקר בשעות 00:00–05:00. התחנה משקפת כאן את הסביבה העירונית הסמוכה לה ואת מה שמגיע משם. קריית אתא (351°, 10 ק"מ), כבישי העמק והמפרץ נמצאים בכיוון הזה, ולכן הנתונים אינם מבחינים בין תעשייה, תחבורה ופליטות עירוניות, ואינם כוללים SO2, בנזן או VOC. התוצאה גם אינה מוכיחה מקור תעשייתי. היא מצמצמת את הניסוח הקודם: אין עלייה בממוצע ברוח מהמפרץ, אך בגזרה 305°–335° יש זנב כבד של NO2/NOx.

ניתוח דו-משתני: מהירות רוח מול כיוון (טבעון, 2021 – 17.10.2026):

פלחי מהירות: רוח שקטה מתחת ל-0.5 מ'/ש' (8,915 שעות, כיוון אינו אמין), 0.5–1 (8,628), 1–3 (28,388), מעל 3 (4,639). ממוצעים בחורף (דצמבר–פברואר), מק"ג/מ"ק:

הערה: מתחת ל-0.5 מ'/ש' כיוון הרוח אינו אמין, ולכן הפירוק לפי סקטור להלן מתחיל ב-0.5 מ'/ש'. שעות שקטות (מתחת ל-0.5) מופיעות רק בטבלה לפי מהירות בלבד, למעלה.

PM2.5 לפי סקטור ומהירות, חורף ללא ימי אבק (ממוצע). תאים עם פחות מ-100 שעות אינם אמינים: WSW ב-0.5–1 (61) ומעל 3 (78), מפרץ מעל 3 (65):

NO2 לפי סקטור ומהירות, חורף (ממוצע):

• NO2: סטגנציה מקומית, כן. בחורף, ברוח מתחת ל-1 מ'/ש' ה-NO2 גבוה פי 1.16 מאשר ב-1–3 מ'/ש' (רווח סמך 95%: 1.10–1.23, אחרי בקרת שעה, חודש ושנה), וברוח מעל 3 נמוך פי 0.61 (0.55–0.68). ב-37% מהשעות שבהן ה-NO2 עלה על 20 מק"ג/מ"ק הרוח הייתה מתחת ל-1, כשחלקה של הרוח הזו מכלל שעות החורף הוא 26%. ההסתברות לחצות 20 היא 13% ברוח חלשה ו-1% ברוח מעל 3. ב-NO2 הריכוז יורד עם עליית המהירות בכל הסקטורים, גם בסקטור המפרץ (9.2 ב-0.5–1 מ'/ש' מול 3.0 מעל 3).
• PM2.5: האפקט תלוי בכיוון הרוח (תוקן בביקורת עמיתים, review_round4.py). המסקנה הקודמת ("סטגנציה לא מעלה PM2.5") התבססה על ממוצע מצרפי (פי 0.92 ל-<1 מ'/ש'), בלי בקרת כיוון. עם בקרת סקטור הממוצע המצרפי כמעט אינו משתנה (פי 0.95, רווח סמך 0.90–1.01), כי רוב השעות החלשות מדרום (59%), אבל לפי סקטור (0.5–1 מול 1–3 מ'/ש', אחרי בקרת שעה, חודש ושנה, חורף ללא אבק): מפרץ פי 1.59 (1.35–1.86), WSW פי 1.71 (1.30–2.25), מזרח פי 0.97 (0.88–1.08), צפון פי 0.94 (0.83–1.07), דרום פי 0.90 (0.84–0.97). כלומר ב-2 מ-5 סקטורים רוח חלשה מעלה PM2.5 משמעותית (באוויר שרקע החלקיקים בו נמוך, 8.4–9.2 ב-1–3 מ'/ש'); ב-3 האחרים האפקט אפסי או שלילי, כאשר ב-1–3 מ'/ש' ממזרח ומדרום מגיע רקע אזורי גבוה יותר. זה תיאור של הטרוגניות ולא של "פרדוקס סימפסון" הופך כיוון: אין הפיכת סימן במקובץ מול מפורק, כי בקרת הסקטור אינה משנה את הממוצע המצרפי. NO2 מראה את אותו כיוון חיובי בכל הסקטורים (מפרץ פי 1.66, WSW פי 1.81, מזרח 1.20, דרום 1.07, צפון 1.02). בנוסף, במודל התוך-יומי בקרת מהירות הרוח מורידה את העודף הלילי מ-1.37 ל-1.30, כלומר רוח חלשה בלילה כן תורמת ל-PM2.5. ב-23% מהשעות עם PM2.5 מעל 25 בחורף הרוח הייתה מתחת ל-1 (חלקה 26%), ולכן ממוצע הזנב אינו מעיד על האפקט. הריכוזים הגבוהים ביותר נמדדים ברוח בינונית (1–3 מ'/ש') ממזרח (19.9) ומדרום (19.8).
• מה זה אומר: NO2, שנפלט מקרוב ותגובתי, מצטבר ברוח חלשה בכל הסקטורים. PM2.5 מצטבר ברוח חלשה באוויר נקי יחסית [השערה] (מפרץ, WSW), ובסקטורי דרום ומזרח הרקע האזורי גבוה גם ברוח מתונה והאפקט המקומי אינו נראה. זה לא שולל תרומה מקומית (למשל עשן בערב) בשכונות. גם ברוח מהמפרץ ה-PM2.5 נמוך (7–13) בכל המהירויות בהשוואה לשאר הכיוונים.
• מגבלה: הניתוח מבוסס על רוח בגג המועצה, בגובה 22 מ' מעל הקרקע. הרוח המקומית בעמק אלרואי עלולה להיות שונה (ראו להלן את השוואת הניידת, סעיף 2), והסטגנציה שם לא נבדקה. גם גובה החיישן עלול להעריך בחסר זיהום בגובה הרחוב (סעיף 3).
• מה אי אפשר להסיק:
• ניתוח של ממוצעים שעתיים אינו שולל אירועים קצרים של פלומה, שמופיעים כשיאים בודדים (כמו באירוע 2003). אחוזון 99 לפי כיוון נבדק (בטבלה לעיל), אבל לא נבדקו אירועי שיא קצרים יותר, כגון שעות בודדות בשנה, ולא שעות בודדות לפי יציבות או מקור.
• NO2 הוא סמן גרוע לפלומה מהמפרץ, כי הוא נצרך בדרך באוזון (טיטרציה) ומשתנה עם הכימיה, וה-PM2.5 והאבק מושפעים מאבק אזורי. הם גם אינם הסמנים הטיפוסיים לתעשייה הפטרוכימית.
• SO2, בנזן, VOC ו-H2S אינם בסדרה השעתית של התחנה, ולכן הסמנים הרלוונטיים ביותר לתעשייה אינם נבדקו.
• סקטור הרוח ברוחב 45° מכיל גם רוחות ים רגילות, שמסעות אוויר ימי נקי. ההבדל בריכוז בין הסקטורים מושפע גם משעת היום ומהעונה (הרוח מהמפרץ נפוצה בקיץ ביום), ולא רק ממקור הרוח. תיקנתי לשעה, לחודש, לשנה ולמהירות רוח, אך לא ליציבות אטמוספרית.
• הניתוח הוא לפי סקטורים ופלחי מהירות רוח, ולא ורדת זיהום דו-משתנית מלאה.
• המסקנה, מוגבלת במפורש: בתחנת טבעון, ל-NO2, NOx, PM2.5 ו-PM10, לא נמצאה עלייה בריכוז הממוצע השעתי, וגם לא באחוזון 99 של הגזרה כולה, כשהרוח נושבת מהמפרץ (270°–315°) בהשוואה לשאר הכיוונים בשנים 2021–2026. בפירוק לגזרות (270°–305°, 305°–335°, 335°–45°) נמצא עודף בזנב העליון של NO2 ו-NOx (לא בממוצע, ולא ב-PM) ברוח 305°–335° ו-335°–45°, שאינו מזהה מקור. לאוזון נמצאה עלייה גולמית, שנובעת מעונה ושעה (בקיץ ביום אין הבדל). אין להסיק מכך שפליטות תעשייתיות מהמפרץ אינן מגיעות לטבעון, ואין להסיק על ריכוזי SO2, בנזן ו-VOC. התחנה במרכז היישוב בגובה 201 מ' ואינה מייצגת את אלרואי. שאלת "הדילוג" נשארת לא מוכרעת לגבי מזהמים שלא נמדדו, אירועי שיא ושכונות העמק.

6. אפידמיולוגיה ונתוני בריאות יישוביים

לא נמצא SIR רשמי לקריית טבעון, לאלרואי או לקריית חרושת. לא נמצאו גם נתוני אסתמה, COPD או אשפוזי ילדים ברמת היישוב. לכן לא חושב כאן שום אומדן. כל הממצאים להלן הם ממחקרים אזוריים. נתון יישובי רשמי התבקש ב-17.10.2026 ב-בקשת חופש מידע מס' 587924, שהוגשה ב-17.10.2026 למשרד הבריאות / המרכז הלאומי לבקרת מחלות (ללא מענה נכון ל-17.10.2026; המענה ממתין לטיפול המשרד).

מגבלות שאסור להתעלם מהן:

• עודף תמותה לבבית ברמת יישוב: לא אותר נתון מספרי. במסמך משרד הבריאות הנתון היישובי מוצג רק כמפה, ללא מספרים בטקסט. כתבת ynet (2016) מביאה רק את נתוני הנפה. לכן אין לקבוע ש"טבעון נקייה מעודף תמותה לבבית". היעדר טבעון מרשימת יישובים חריגים מעיד על כך שלא נמצא עודף מובהק, ולא על שיעור נמוך. מספר המקרים ביישוב של כ-17 אלף תושבים קטן, וההספק הסטטיסטי נמוך.
• לא כומתו לטבעון מספרי מקרים קטנים, עישון, מצב חברתי-כלכלי, תעסוקה או ניידות מגורים.
• בשנת 2016 ראש המועצה דאז טען שאין בטבעון תחלואת יתר. גם המשרד להגנת הסביבה לא פרסם נתון שסותר זאת ברמת היישוב.

המלצה (בוצעה בחלקה; ממתינה למענה): הוגשה בקשת חופש מידע מס' 587924, שהוגשה ב-17.10.2026 למשרד הבריאות / המרכז הלאומי לבקרת מחלות (ללא מענה נכון ל-17.10.2026; המענה ממתין לטיפול המשרד). התבקשו: SIR מתוקנן לגיל, רווחי סמך 95% ומספרי מקרים נצפים וצפויים (O/E) לקריית טבעון (סמל יישוב 2300), לפי מין, 2010–2023, עבור כלל הסרטן החודרני, סרטן ריאה, שלפוחית השתן, לימפומה שאינה הודג'קין ולוקמיה; וכן הערכים המספריים של טבעון שעמדו בבסיס "תרשים 3 (2006–2011)" בדוח משרד הבריאות (בעותק שבתיקייה תרשים 3 הוא מפת תמותה לבבית 2005–2009, ולכן ייתכן אי-התאמה בניסוח הבקשה). עד קבלת המענה אין לצטט נתון יישובי לסרטן. כשיתקבל: להציג את הנתונים כ[רשמי], עם מספרי מקרים (מספרים קטנים עלולים להיות מוסתרים או לא יציבים) ועם ההסתייגות שה-SIR אינו מתוקנן לעישון ולמשתנים חברתיים-כלכליים, ושאינו מעיד על סיבתיות מזיהום אוויר.

7. סינתזה והערכת ודאות

הממצא המקומי הרשמי החזק ביותר הוא PM2.5 ואוזון ברמות שגבוהות מהנחיות WHO אך עומדות בדין הישראלי. החריגה מהנחיית ה-WHO לאוזון חוזרת בכל שנה בכל ההמרות שנבדקו, ובמקדם ההמרה הרשמי (שהאיגוד מסר ב-11.2026) מדובר ב-92 ימים בשנה בממוצע 2021–2025 [API]. הסיכון לחשיפת שיא לבנזן באלרואי מבוסס על אירוע רשמי אחד (חורף 2015) ועל שתי תקופות ניטור בנות עד 8 חודשים ב-2016–2017, כולן מלפני כ-10 שנים, ועל נתונים לא מאומתים מ-2026. השאלה אם יש השפעה בריאותית מקומית נשארת פתוחה.

מקרא סוגי ראיה: [רשמי] מדידה או סטטיסטיקה שפורסמה בדוח של איגוד ערים/מנ"א. [API] חישוב שלי מקובצי הנתונים השעתיים של מנ"א, לא מאומת רשמית. [מודל] תוצאת מודל פיזור. [אזורי] מחקר או נתון שאינו ייחודי לטבעון. [השערה] הסבר מנגנוני שלא נבדק מקומית. מיפוי לששת סוגי הראיה של הגדרת המחקר: [רשמי] = מדידה ישירה שפורסמה; [API] על ערך שעתי או יומי שנקרא כפי שהוא = מדידה ישירה לא מאומתת; [API] על חישוב (ממוצע, יחס, ספירת ימים, רגרסיה, פרוקסי) = תוצאה מחושבת; [מודל] = תוצאת מודל פיזור; [אזורי] = ממצא מחקרי אזורי; [השערה] = השערה מנגנונית; ו"נשאר פתוח" = פער ראייתי. רגרסיות עם פרוקסי ממרחק 9–20 ק"מ הן תוצאות מחושבות עם אי-ודאות רבה, לא מדידות.

הסדרה הרשמית הרציפה של תחנת קריית טבעון, 2016–2025 (טבלאות התחנה בדוחות השנתיים של האיגוד; ללא חורים, לפי המקורות שנקראו):

• מגמות [תוצאה מחושבת מהסדרה הרשמית, לא נבדקה סטטיסטית]: NO2 ירד מ-13 ל-6.6–9.2 מאז 2020. ממוצע O3 עלה מ-66–68 (2016–2020) ל-76 (2025), ובשנים 2020, 2021 ו-2025 נרשמו חריגות מ-140 (עדיין מתחת ל-10). PM2.5 נע סביב 14–18 ללא מגמה ברורה. שינויי מכשירי ניטור או שיטות עיבוד לא נבדקו.
• ערך 223 מק"ג/מ"ק שעתי באוזון נמדד ב-2016 בטבעון (מעל ערך ההודעה 180, מתחת להתראה 240).
• ל-2016 ו-2017 PM10 ו-PM2.5 מופיעים עם ימי שרב: ב-2016 מרבי יממתי 128 (18.1.2016, יום שרב עם אבק).

שלוש השאלות שהמשימה מבקשת להפריד:

1. האם נמדד ובאיזה ריכוז? כן, ברמה רשמית, לגבי PM2.5, אוזון ו-NO2 (ערכים בטבלה, 2016–2025 ברצף). לגבי בנזן: רשמית ב-2015, 2016 ו-2017 באלרואי (תקופות קצרות), ובנתונים לא מאומתים מ-2026.
2. האם הנתונים תומכים בחשיפה מקומית ובמקור מסוים? בנזן: נמדדה חשיפה גבוהה זמנית ב-2015, והאיגוד קושר אותה לפעילות בחווה (הערכה של האיגוד, לא מדידה במקור). PM2.5: יש עודף חורפי ועלייה ערבית קטנה ומובהקת, והמקור לא הופרד. אוזון: המקור אזורי [השערה]. זיהום מהמפרץ: בתחנת הרכס לא נמצאה עלייה ממוצעת של NO2, NOx, PM2.5 ו-PM10 ברוח מהמפרץ (270°–315°). אבל בפירוק לגזרות, ברוח 305°–335° ו-335°–45° (הכיוון לתחנות המתחם התעשייתי והקישון, וגם לקריית אתא) שעות NO2 ו-NOx קיצוניות (מעל אחוזון 99) שכיחות פי 11–13 מהייחוס בשעות 00:00–05:00 (פי 3.2 ו-2.5 על כל היממה), ללא עודף ב-PM. הממצא אינו מזהה מקור. זו מסקנה על התחנה ועל המזהמים הללו בלבד, ואינה קובעת שפליטות תעשייתיות אינן מגיעות לטבעון.
3. האם יש ראיות להשפעה בריאותית באוכלוסיית טבעון? אין ראיה יישובית. יש ראיה אזורית שאינה ניתנת לייחוס לטבעון. היעדר הנתון אינו הוכחה להיעדר סיכון.

7א. השוואה לשאר הארץ (2023–2025)

ההשוואה המלאה נמצאת בדוח נפרד: השוואה ארצית: קריית טבעון מול שאר הארץ, ובגרסה גרפית אינטראקטיבית: השוואה ארצית - גרפים. מקורות, נוסחאות, נתונים וחישובים: נספח המקורות והחישובים.

תמצית [API, תוצאה מחושבת; נתונים לא מאומתים רשמית מחוץ לאזור חיפה]: מול 87 תחנות (PM2.5), 70 (אוזון) ו-113 (NO2) בכל הארץ, טבעון ממוצעת עד טובה מהממוצע: PM2.5 14.7 מק"ג/מ"ק (חציון 16.2), אוזון 129 ימים בשנה מעל כ-100 מק"ג/מ"ק (חציון 174), NO2 8.3 (חציון 12.6). בשנת 2025 לבדה: PM2.5 14.6 (חציון 15.6, מקום 66 מ-97), אוזון 163 ימים (חציון 186, מקום 44 מ-72; 2025 הייתה שנה גבוהה לטבעון), NO2 9.4 (חציון 13.0, מקום 88 מ-120). כל התחנות שנבדקו חורגות מהנחיית WHO לחלקיקים עדינים (5 מק"ג/מ"ק בשנה) ולאוזון.

הסתייגויות: השוואה בין תחנות ולא חשיפת תושבים; תחנת טבעון על הרכס ואינה מייצגת את עמק אלרואי; שלוש שנים; סוגי תחנות שונים; אבק לא נוכה בדירוג הבסיסי (גרסה ללא אבק בדוח הנפרד). בגרסה הקודמת של סעיף זה (2025 בלבד, בלי בקרת כיסוי עונתי) המספרים היו שונים מעט; הם הוחלפו.

8. יומן מחקר ומקורות

א. מה נבדק בפועל, לפי מקור ושנה (נקרא במקור, לא רק ציטוט משני):

ב. מה לא נבדק או לא נגיש (במפורש):

• דוחות שנתיים 2026: טרם פורסם. דוחות 2016 ו-2017 נקראו בפרקי איכות האוויר, הסיכום, הפליטות, הפיקוח, התעשיות, חומרים מסוכנים ותכנון סביבתי; פרקי חינוך, קרינה ורעש דולגו לפי הוראה. פליטות VOC של מסוף אלרואי ל-2018 ו-2019 לא אותרו בפרקים שנקראו. דוחות 2022 ו-2023 נקראו (ראו סעיף ה).
• דוחות חודשיים: ינואר ופברואר 2024, ינואר 2025, יולי 2025, ינואר 2026 (השרת החזיר שגיאה בסבב הראשון); חודשים אחרים לא נבדקו.
• 2010–2020 ב-API: קריאה לטווחי תאריכים ב-2012, 2015 ו-2018 לא החזירה נתונים (סיבה לא נבדקה). כל הניתוח השעתי מ-2021.
• עפולה: אין דוח שנתי רשמי שנבדק. ההשוואה לעפולה מבוססת על 6 דוחות חודשיים (5 עם זמינות מלאה) ועל ה-API.
• מקורות חיצוניים שלא נבדקו מחדש: MDPI (חסום 403; התקציר נקרא בדף המאמר ב-HUJI CRIS), הטענה על הנקודה החמה (Jewish Press הוסר כקישור שבור, 404; הטענה אושרה ב-Itongadol, מקור משני; החלטת הוועדה המדעית על שלושה מודולים אומתה בדוח הרשמי של המשרד, רבעון 3 2016), וואלה 2006 (טענת האירוע של 2003), אינפוספוט (ערכי בנזן אחרי תיקון 2022: אומתו בדוחות האיגוד 2022–2025; מועדי התקנות אומתו בדף של המשרד להגנת הסביבה; דוח 2019 מאמת רק את ערכי 2017).
• נוסח התיקון לתקנות 2022: טבלה בתמונה בלבד.
• ערכי יעד לאוזון אחרי 2022: לא אומת.

ג. data.gov.il ו-API: מה נמצא.

• נבדקו מאגרי המשרד להגנת הסביבה (85 מאגרים). אין מאגר עם סדרות מדידה שעתיות. רשימת התחנות (air-stations, משאב CSV 782cfb94-ebbd-4f41-aba2-80c298457a58) מציינת לטבעון מזהמים SO2, O3, NOx, NO, NO2, PM2.5, PM10 ומטאורולוגיה WS, WD, TEMP, RH, גובה 201 מ'. דוח 2021 מציין TEMP ללא RH ו-SO2 עד אוקטובר 2021. ה-API מחזיר 8 ערוצים בלבד (PM2.5, PM10, O3, NO, NO2, NOx, WD, WS), כלומר חסרים SO2 (אפילו ל-2021), TEMP ו-RH.
• הנתונים נמשכו מה-API הציבורי של אתר מנ"א בהרשאת האורח של האתר (air-papi.sviva.gov.il/v1/envista). האסימון מתחלף, והסקריפט fetch_station.py מרענן אותו בעת 401. לא נמצא שרת MCP פעיל של data.gov.il. חותמות הזמן: שעון חורף קבוע (UTC+2) כל השנה.

ד. שיטה ואימותים.

• ערכים שסומנו כלא תקפים ברשת (3.3% מהרשומות בטבעון) הוצאו. הרוח: שעות מתחת ל-0.5 מ'/ש' הוצאו מניתוח הסקטורים. MDA8: ממוצע נע של 8 שעות, 6 שעות תקפות מתוך 8, ושעה מסומנת בשעת הסיום; יום נספר עם 18 ממוצעים לפחות.
• אימות מול הדוחות הרשמיים: PM2.5 חודשי זהה (0.00–0.05, 11 השוואות) ושנתי זהה בכל השנים 2021–2025 (עד 0.1; ב-2024 מול הטבלה המתוקנת של האיגוד). גזים: יחס רשמי/API קבוע לכל תחנה (טבעון 0.96, אתא 0.985, עפולה 0.99), מה שמוביל להמרות מפורשות (בתחילה שלוש, A–C; D ו-E נוספו בהמשך, בסך הכול חמש; סעיף 4ב). לא הותאם מקדם כללי. מ-11.2026 משמש המקדם הרשמי שמסר האיגוד (טבעון: O3 1.90, NO2 1.82; סעיף 4ב1).
• חורף 2021 וחורף 2026 חלקיים (ינואר–פברואר בלבד). 2026 כולל נתונים עד 17.10.
• סטטיסטיקה: רגרסיות OLS על לוג הריכוז עם שגיאות תקן מקובצות לפי יום; Wilcoxon ובוטסטרפ להפרשים יומיים. לא נוצרה ורדת זיהום גרפית.
• סקריפטים ופלטים בתיקיית נתונים ובתיקייה הראשית: analyze_tivon.py, analyze_round2.py, within_day_inversion.py, validate_o3_official.py, validate_monthly_official.py, validate_annual_official.py, o3_uncertainty_range.py, o3_station_specific.py, o3_cooccurrence.py, o3_month_hour.py, review_checks.py, review_round3.py (לחץ ברומטרי, אוזון ואחוזונים לפי סקטור, צנזור 2026, גשם), pm25_dust_adjusted.py, fetch_station.py. הפלטים: *_output.txt.

ה. איתור דוחות 2022 ו-2023 (בקשה נוספת). עמודי קריית ביאליק וקריית ים לא היו נגישים או לא הכילו את הקבצים: אתר עיריית קריית ים הפנה לדף חסימה (302 ל-abuse.spd.co.il), ובאתר קריית ביאליק (qbialik.org.il, וגם archive.qbialik.org.il) לא נמצא עמוד איכות אוויר או מניעת רעש עם קישורים לשנים אלה; ה-API של וורדפרס שלו חסום (401). נמצאו שם רק קובצי PDF של פרק מניעת רעש משנים אחרות (2014, 2019, מקובצי prdFiles/contents). המקור הראשוני נמצא באתר האיגוד בעמוד דוחות שנתיים, שמפרט: דוח 2022 (458 עמ'), דוח 2023 (402 עמ'), וכן 2024, 2025, 2021 (הקובץ ששמו "2024 להדפסה") ודפים ל-2016 ו-2017. נקראו הטבלאות של טבעון (O3, PM2.5, PM10, NO2) והפרקים על בנזן ופליטות מסוף אלרואי. ב-2022 וב-2023 אין בדוחות אירוע ריח או בנזן הקשור לטבעון או לאלרואי (חיפוש מילים: אלרואי מופיע רק בטבלת הפליטות ובמסמך הקמת מתחם בטבעון), ואין תחנת בנזן בטבעון. הבנזן הגבוה בשנים אלה מתועד ליד מתחם בז"ן.

ז. סבב ביקורת עמיתים 5 (17.10.2026). נבדקו ארבעה חלקים. (1) עקביות פנימית: אושרו ותוקנו ערבוב שני מודלי NOx (1.09 ו-1.15), פתיח סעיף 3 מיושן, פתיח סעיף 4 חלקי, חלון הזמן של תחנה 344 בטבלת הסינתזה, בדיקת תיקון 2022 לבנזן מול דוחות 2022–2025, כפילות ושורות 15 ו-34 בטבלת התיקונים. (2) אזימוט הרוח: חושבו אזימוטים מקואורדינטות התחנות; פוצלה הגזרה 270°–315° ל-270°–305°, 305°–335° ו-335°–45°, ונמצא עודף בזנב NO2 ו-NOx בשתי הגזרות הצפוניות (review_round5.py, review_round5b.py). (3) קריית אתא: נמצא שבר יחסי באוזון מול טבעון וכרמל; הנימוק "העלייה הדרגתית ולכן אין חשד" הוחלף. (4) SO2 רשמי של טבעון 2016–2020 חולץ מטבלאות הדוחות; ל-2021 אין שורה. לא אומת: קואורדינטות המתחם התעשייתי (מהביקורת), הסיבה לשבר באתא, והסיבה לפער הטבלאות של PM2.5. נדחה: "האירוע ב-25.9.2026 מדגים כליאה" ו"ניכוי אבק מסביר את הפער". קבצי הפלט: review_round5_output.txt, review_round5b_output.txt.

ח. סבב ביקורת עמיתים 6 (17.10.2026). נבדקו כל הטענות. אושרו ותוקנו: זנב NO2/NOx חסר בתשובה לשאלה 2 בסעיף 7; הגדרת "לילה" שכללה שעות עומס (הוגדרה מחדש, והעודף הצפוני התברר כמרוכז ב-00:00–05:00, review_round5c.py); מספר ההמרות והטווח לאוזון (המעטפת 87–134 נשארת, B ו-C אינן נפסלות); הבהרת שני מדגמי ה-PM2.5 (406 ו-386); יחס WHO; הצגת 1.49 כממצא; השערות ללא תגית; הסקת "אין כליאה" מהשוואת ריכוזים; שורות 4 ו-9 בטבלת התיקונים. נדחה: "תיקון כיול רטרואקטיבי לכל 2024", כי שלושה חודשים רשמיים תואמים ל-API עד 0.04. התגלה גם שתרשים 3 בדוח משרד הבריאות הוא מפת תמותה לבבית 2005–2009 ולא מפת סרטן; טבעון בעיגול קטן בכחול בינוני, ללא מקרא בעותק. קבצי הפלט: review_round5c_output.txt.

ט. השוואה ארצית (18.10.2026). נשלפו נתוני 2025 מ-161 תחנות מנ"א פעילות (API ציבורי, אסימון אורח, ללא אימות רשמי) והושוו לטבעון בסעיף 7א. לא נבדקו שנים נוספות, לא הוסרו ימי אבק, ולא אומתו התחנות האחרות מול דוחות. קבצים: fetch_national_2025.py, national_compare_2025.py, national_compare_2025_output.txt.

י. מענה איגוד ערים לבקשת הבהרה (התקבל 11.2026). התקבלו 5 טבלאות PM2.5 מתוקנות (2023–2025) וטבלת מקדמי ההמרה של המשרד להגנת הסביבה לפי גובה התחנה (ינואר 2024). עותקים ב-מקורות/pdf/ (רשומים ב-INDEX). (1) PM2.5: האיגוד אישר שהערכים בטבלאות שויכו לתחנות לא נכונות. טבעון 2024 תוקן ל-14.1 (פורסם 15.4), וטבלאות ההשוואה תוקנו (טבעון: 16.9, 15.4, 14.1, 14.5 ב-2022–2025). כל הממוצעים השנתיים ב-API תואמים עכשיו לרשמיים עד 0.1 (סעיף 3). (2) המרת יחידות: 25°C ולחץ לפי טווח גובה התחנה. לטבעון (201 מ') O3 1.90 ו-NO2 1.82. נבדק ב-o3_official_factor.py (פלט o3_official_factor_output.txt): הספירה מעל 140 זהה לרשמית בכל השנים, ו-NO2 זהה עד 0.06. ימים מעל 100: 92 בממוצע 2021–2025, במקום הטווח 87–134 (סעיף 4ב1). מה לא נבדק: הדוחות המתוקנים המלאים טרם פורסמו, והאיגוד ציין שטבלאות נוספות בבדיקה. מקדם אתא (1.96 לפי הגובה, אבל 1.94 מתאים יותר לממוצעים) לא הוכרע.

ו. שלב הבא מומלץ:

• לבקש מהאיגוד את תוצאות הדיגום הדו-שבועי של תש"ן ממרץ 2016, ואת פליטות VOC של מסוף אלרואי ל-2018 ו-2019. (טבלאות PM2.5 וגורם ההמרה: התקבל מענה ב-11.2026, ראו סעיף 8י.)
• לבקש את הנתונים המאומתים של התחנה הניידת (תחנה 344) ושל עפולה, ולברר לאיזה טווח גובה משויכת תחנת קריית אתא (1.96 או 1.94).
• לעקוב אחר פרסום הדוחות המתוקנים באתר החדש של האיגוד, ואחר "הטבלאות הנוספות" שהאיגוד ציין שהן בבדיקה.
• לבדוק למה קריאות ה-API ל-2010–2020 נכשלות ולנסות להשיג נתונים ישנים.
• לבנות ורדת זיהום דו-משתנית גרפית ולהוסיף מזהמים (בנזן, H2S) מהתחנה הניידת כשיתפרסמו דוחות מאומתים.
• לעקוב אחר המענה לבקשת חופש המידע מס' 587924 (הוגשה ב-17.10.2026 למשרד הבריאות / המרכז הלאומי לבקרת מחלות): SIR, רווחי סמך 95% ו-O/E לקריית טבעון (סמל יישוב 2300) לפי מין, 2010–2023, לכלל הסרטן החודרני, סרטן ריאה, שלפוחית השתן, לימפומה שאינה הודג'קין ולוקמיה, והערכים שמאחורי "תרשים 3 (2006–2011)" (לוודא את ההתייחסות לתרשים: בעותק שבתיקייה הוא מפת תמותה לבבית 2005–2009). המענה ממתין לטיפול המשרד. כשיתקבל: לעדכן סעיפים 1, 6 ו-7, לשמור את הקובץ ב-מקורות/ ולהוסיף שורה לטבלת התיקונים.

מקורות:

• איגוד ערים, מענה לבקשת הבהרה (11.2026): טבלאות PM2.5 מתוקנות (טבלה 25 2023, טבלאות 20 ו-22 2024, טבלאות 22 ו-24 2025), והמשרד להגנת הסביבה, "ערכי סביבה לניטור רציף כולל מקדמים", ינואר 2024. עותקים מקומיים ב-מקורות/pdf/.
• איגוד ערים, דוח פעילות 2015 (סיכום מנהלים)
• איגוד ערים, מצב איכות האוויר 2018
• איגוד ערים, מצב איכות האוויר 2019
• איגוד ערים, מצב איכות האוויר 2020
• איגוד ערים, דוח שנתי 2021
• דוחות חודשיים של המשרד להגנת הסביבה: יוני 2023, אוקטובר 2023, דצמבר 2023, יולי 2024, אוגוסט 2024, דצמבר 2024
• איגוד ערים, דוח שנתי 2025 (טבלאות 15, 16, 18, 20, 22, 24)
• איגוד ערים, דוח חודשי אפריל 2022
• משרד הבריאות, תחלואה במפרץ חיפה
• הנחיות סביבתיות, קמפוס תעסוקה קרית טבעון (306-0830737), אמפיביו 2020/2022
• תוכנית 651-0233080, קיבוץ סעד (מקור ההוראה על קמיני עץ שיוחסה בטעות לטבעון)
• data.gov.il: תחנות ניטור איכות אוויר
• מנ"א, ממשק ציבורי: air.sviva.gov.il
• המקום הכי חם בגיהנום, 3.3.2016
• המקום הכי חם בגיהנום, 3.4.2016
• NWS, 27.9.2026: תחנה ניידת באלרואי
• מועצה מקומית קריית טבעון: קמין עצים, 30.11.2021
• אינפוספוט: עדכון ערכי איכות האוויר, 21.2.2022
• המשרד להגנת הסביבה: ערכי איכות אוויר (תקנות 2022, תוקף 1.3.2022; חריגות באבק 1.1.2023)
• Fattal ואחרים, Atmosphere 2023 (דף המאמר ב-HUJI CRIS, עם התקציר)
• Eitan ואחרים, STOTEN 2010
• Lev Bar-Or ואחרים, Environment & Health 2023
• המשרד להגנת הסביבה, דוח פעילות רבעון 3 2016, יישום תוכנית מפרץ חיפה, עמ' 13 ו-29
• Itongadol: דחיית המחקר
• קרן EHF: Zusman ואחרים

• וואלה: תביעה ייצוגית, 2006

• איגוד ערים, דוח שנתי 2016: פרק איכות האוויר (03A_B.pdf) ו-פרק הסיכום

• איגוד ערים, דוח שנתי 2017: מצב איכות האוויר, פליטות מפעלים ופליטות תש"ן ו-תעשיות ורישוי
• איגוד ערים, דוחות 2016 ו-2017: חומרים מסוכנים ותכנון סביבתי (2016 תכנון, 2017 חומרים מסוכנים, 2017 תכנון)
• עותקים שמורים של כל המקורות וטבלת אינדקס (כתובת, תאריך שליפה, SHA-256, סטטוס קריאה): מקורות/INDEX.md
• איגוד ערים, דוח שנתי 2022 ו-דוח 2023; עמוד הדוחות השנתיים של האיגוד
• איגוד ערים, דוח שנתי 2024 (טבלאות 16 ו-20, טבלת ההשוואה 2023–2024; מאוחסן באתר עיריית קריית ים)
• ה-API הציבורי של מנ"א (שעתי) ורשימת התחנות שלו (/v1/envista/stations)

9. טבלת תיקונים (ביקורת מדעית סופית, 17.10.2026)

כל מספר שהשתנה מוצג עם החישוב והמקור המאמת. "API" = קובצי הנתונים השעתיים של מנ"א. הסקריפטים ופלטיהם בתיקיית נתונים.

מה לא תוקן כי אומת: ממוצעי PM2.5 החודשיים של 6 החודשים בדוחות מנ"א (יוני, אוקטובר, דצמבר 2023; יולי, אוגוסט, דצמבר 2024; הפרש עד 0.05); נתוני הבנזן 2015 (3.6–3.7, 1.4, 7–12.12.2015, 22.10–26.12.2015); ערכי הבנזן 3.9 ו-1.3 והחלתם מ-1.1.2017; ממוצע NO2 2021 (9.2) והעמידה בדוח; טבלה 15 לשנת 2021 (70.3, 147.7, 2, 99%); כל נתוני SIR ותמותה קרדיאלית של נפת חיפה; HR 1.16 (1.10–1.21) במחקר HUJI; החלטת המועצה בנושא קמינים (דצמבר 2020).